|
|
עמוד:8
• 8 • ות מהדור החדש של האוליפו : זַ'ק רוּבּוֹ, מִישֶׁל גְּרַנְגוֹ ( Michelle Grangaud ) ומִישֶׁל מְטַאי ( Michèle Métail ) . כך למשל, שני שיריה של מְטַאי המופיעים כאן תורגמו מִספר שכתבה במהלך שהות-אמן בברלין ובו ניסתה ליצור פורמט מילולי של תמונת סטילס . היא עשתה זאת באמצעות הצבת אילוץ חיצוני שמגביל את השירים לגודל של 10 * 15 — גודל סטנדרטי של תמונה . המשמעות המילולית היא שבכל שיר ישנן עשר שורות וכל שורה מורכבת מחמש-עשרה אותיות בדיוק : זַעֲקַת מוּעָקָה גַּלְמוּדָה אַחַת בַּשְּׂדֵרָה הַצִּבּוּרִית כַּפּוֹת הַיָּדַיִם נֶאֱסָפוֹת לִקְרִיאָה מִתֹּקֶף הַטִּינָה שׁוֹאֵף אֲוִיר וְאַף שׁוֹאֵף לְהִתְמַלֵּא בְּכַעַס, פֶּרֶץ עַז שֶׁמִּתְכַּנֵּס לְמֶחֱוָה, מְגַלֵּם אֶת הַחֶסֶר, הוּא שׁוֹמֵעַ גַּם אֶת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ וְתוֹכוֹזוֹעֵק וּמִשְׁתַּתֵּק . פן נוסף של עיסוק בשפה השירית אפשר למצוא אצל משוררים כמו הוֹקָאר, אַלְבֶּךְואוֹלִיבְיֶה קַדיוֹ ( Olivier Cadiot ) , שהם עמודי התווך בתרגום שירה אמריקאית לצרפתית ומקור עיקרי להתכתבות פואטית בין צרפת לארצות הברית . הם יכולים להיחשב כקבוצה המקבילה למשוררי השפה האמריקאים ( The L = A = N = G = U = A = G = E poets ) : תנועה אמריקאית מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, שבין חבריה נמנים צ'רלס ברנשטיין, בוב פרלמן, ברנדט מאייר, סוזן האו, רון סילימאן ועוד . בדומה למשוררים אלו, משקל הכובד של השיר נופל על המילה עצמה ומרכיביה החומריים מקבלים משמעות מודגשת ; השיר הוא מבנה של השפה ובתוך השפה, ולקורא יש
|
מקום לשירה
|