|
|
עמוד:6
• 6 • אֶתְכֶם, / קוֹשְׁרֵי כְּתָרִים לְתַרְגּוּמַי / הַמִּתְעַלְּמִים מִשִּׁירָתִי . " ( כאן, עמ' 64 ) . ריבוי המפעלים עשוי ללמד גם על האמונה המוגבלת בכוחה של השירה לבדה להשפיע על העולם וממילא על יכולותיה להיות כלי שימושי בשינוי עולם . היוזמה הספרותית עלולה להסיט את תשומת הלב הספרותית, התקשורתית והאקדמית מהיצירה עצמה ונתפסת לעיתים כשאיפה 'עסקנית' להעצמת הנוכחות של היוצר במרחב הספרותי ולהשגת כוח שלא באמצעות היצירה עצמה . גם זו, אגב, תפיסה המבטאת הלך מחשבה גברי לפיו התמקצעות והתמסרות פירושן התמקדות בריטואל של מעשה אחד . כתב העת כמו אלה שקדמו להם משוררי דור זה התפתחו בעולם . 6 הספרות באמצעות פרסום בכתבי עת, ובהם שני כתבי העת המיתולוגיים שפעלו בתקופה זו ( 'עכשיו' ו'סימן קריאה' ) . עם זאת, רק שניים מכתבי העת הפועלים כיום הוקמו על ידי ילידי דור זה ( 'משיב הרוח', ו'ננופואטיקה' ) . מיעוט כתבי העת של ילידי שנות ה- 60 הוא השלכה של התרופפות האמונה בכוחו וברלוונטיות של כתב העת על רקע הדומיננטיות של התרבות הפופולרית . באופן פרדוקסלי פריחת כתבי העת מתרחשת דווקא עם עלייתו של האינטרנט המעודד כתיבה ומאפשר פרסום ללא לקטורה ( שנת 2005 ) . בהקשר זה יש להזכיר גם את גיליון 55 של כתב העת 'עכשיו' שיצא בשנת 89 ', והוקדש לשירה צעירה של חלק מהמשוררים המופיעים גם כאן ( למשל : אריק א . , עמוס אדלהייט, רפי וייכרט, אפרת מישורי, יהונדב פרלמן ודפנה שחורי ) . דבר המערכת תיאר את רצונם של המשוררים ( שאף ערכו את הגיליון ) להציג שירה איכותית המתרחקת 'מהאקלים המדיאלי' . התמורה הביקורתית ילידי שנות ה- 60 הם הראשונים לחוות את . 7 השינוי בשדה הביקורתי שהחל במהלך שנות ה- 80 : העלמותם של עשרות עמודי דפוס בעיתונות היומית, משבר מדעי הרוח, התפזרותם המדורגת של חוקרים ומבקרי ספרות מקצועיים וקבועים והחלפתם במבקרים מזדמנים ובעיתונאים . השלכה מרכזית של התופעה היא דיאלוג אנטי-ביקורתי נטול היררכיות שבא לידי ביטוי בירידה בכמות הביקורת, בפגיעה באיכות המקצועית ובחוסר יכולתה להתגונן מפני אינטרסים כלכליים ופוליטיים של המדיה המסחרית . במילים אחרות, משוררים אלה
|
מקום לשירה
|