על חירות הקריאה

עמוד:9

9 י ו נ י י ו נ י 5 2 0 52 2 0 2 ס י ו ו ן ת ש פ ״ הס י ו ו ן ת ש פ ״ הג י ל י ו ן ג י ל י ו ן 8 81 1מ ע ל המ ע ל ה להכיר בערכו האומנותי, שנובע מעצם היותו של הספר מוזר . זה ספר מופתי, לא כי יש בו מסר על רעות שמתיישב עם גרסת האינסטגרם של ארון הספרים היהודי, אלא כי יש בו משהו מפתיע . עלילת הספר עוקבת אחר שומר שעובד בגן החיות ומשחק עם בעלי החיים . יום אחד, כשהוא חולה, החיות עולות על אוטובוס ובאות לבקר אותו ולשחק איתו בבית . החדווה של הקריאה כרוכה עם כך לא ב"מסר" אלא בהפתעה ובדמיון . מה אילו חיות היו יכולות לצאת מגן החיות, לנסוע באוטובוס ולבקר אנשים, לא רק להפך ? מה אילו אנחנו היינו הדבר שמתבוננים עליו והן היו אלו שמבקרות אותנו בבתים ? מה טבעי ? מה פראי ? מה אנושי ? מה חייתי ? ומה אילו כל העולם היה הפוך, אם כל המוסכמות וכל מה שאנחנו מכירים היו בדיוק כמו עכשיו, רק להפך ? החדווה של הקריאה בספר הזה מוכפלת בגלל איורי עיפרון רגישים ומינימליסטיים שאף יצור בהם ( חיה או אדם ) אינו חמוד במיוחד . ברגע השיא של ההפתעה, הרגע שבעלי החיים עולים בו לאוטובוס, אין מילים בכלל, רק ציור, מה שהופך את הקריאה למהוססת עוד יותר . ההורה המקריא עשוי לקפוא לרגע ולשאול את עצמו האם כדאי עכשיו להמציא מילים ( למשל "ואז הם עלו לאוטובוס" ) או רק להסתכל ולתת לילד להבין מתוך התמונה, או אולי לשאול את הילד ישירות מה לדעתו קרה עכשיו . זה ספר ילדים טוב מפני שזה ספר טוב . וזה ספר טוב כי יש בו משהו פרום, משהו שמשתהה בתוך רגע שבין המציאות לבין עולם פנטסטי ובלתי אפשרי . זה ספר שבזמן הקריאה שלו לא קופצים למסר מוגש היטב . ספרות ילדים טובה, כמו ספרות טובה בכלל, היא ספרות שמאפשרת לך לראות את הקצוות הפרומים של המציאות . זה מוזר, זה מושך, זה מהנה . זה לא לגמרי בלתי אפל . המעבר בין ספרי פעוטות לספרי ילדים, ואז לספרי הקוראים הצעירים ( אריך קסטנר, מיכאל אנדה, אסטריד לינדגרן ) הוא תהליך שנוספים בו עוד ועוד נושאים אפלים שאפשר לחקור דרך הדמיון . הספרים הטובים ביותר בתחום הם גם האפלים ביותר, אלו שמאפשרים לילדים לבדוק ( בנוחות המגוננת של הבית ) דווקא את הרגשות והחוויות שקשה יותר לגשת אליהן בעולם הממשי . "אורה הכפולה" של אריך קסטנר, למשל, הוא ספר שצולל לתוך הפחדים העמוקים ביותר של הילדות . זה לא רק הפחד מהגירושים ומהפירוק של תא משפחתי, אלא פחד עמוק יותר, ולעיתים קרובות מבוסס מאוד, מכך שהמציאות שלך נקבעת בידי המבוגרים והם יכולים לבחור בחירות איומות שלא מיטיבות איתך ולא נהירות לך . חייך יכולים להיות שקר מוחלט, סודי, וחתום, רק מפני שאתה עדיין ילד . כמעט כל דמות וכל דיאלוג שם מזכירים לילדים חוויות מהמציאות, כאלה שאולי לא היה להן שם לפני הקריאה . ספרות צריכה להיות מפחידה כי העולם הוא מפחיד . העלמה גרליך מ"אורה הכפולה" היא דוגמא לאישה שכזאת . העלמה גרליך היא זוגתו החדשה של אביהן של התאומות, אם חורגת פוטנציאלית קשה ומניפולטיבית שדוחקת את הילדה הצידה מביתה שלה, אבל תוך כדי מתק שפתיים וחנופה . ילדים מכירים טיפוסים כאלה . אנשים שלמעשה לא מחבבים אותם ומחפים על זה בתופעות של חביבות ומחמאות . יום אחד אספתי את בני מבית הספר ושאלתי אותו משהו על אחת המורות החדשות . "אימא", הוא אמר לי "היא נחמדה כמו העלמה גרליך" . שנינו הינהנו בהבנה . א יור : ר ינת ג ל ב וע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא