בקצה השיר ישן איש

עמוד:13

מעלה | גיליון 1 | אדר תשפ"א | מרץ 2021 | 13 הגירושין ופירוק המשפחה ( רות חסין, נועה ברנד, איריס אליה כהן, אסנת אלדר, בכל סרלואי ועוד ) . מעניין לראות את כניסתו של נושא זה, שהיה שמור עד כה בעיקר לגברים בשירה העברית ( אהרן ושבתאי, ט . כרמי ) , דרך הפר ספקטיבה הנשית . יהיה מעניין גם לבחון מתי ספר שירה, ושהוא לא פעם עידון אומ נותי לאירוע משברי העוסק ובגירושין, נשאר בגבולות הת רפויטיים, ומתי הוא ממריא ; ומתוך הכאב מתפרצת שירה העומדת בפני עצמה, שירה ההופכת את חומרי החיים ולאומנות מעבר לאירוע המתו עד . אל העיר קינה מכריז על עצמו כקינה, כלומר כאירוע וחברתי של שירת נשים הבו כות על המת . הקינה היא צורת שירה עשירה במסורת ובאופן ההבעה, והיא גם טקס מעבר חברתי שבו ניתן מקום לקולה של האישה היחידה המתאבלת על אובדנה . אל העיר קינה מאפשר לשמוע את קולה של אישה המקוננת על פרידה מאהובה ועל חורבן ביתה, אך קינתה מופנית גם כלפי פנים ובאה לידי ביטוי באמצעות השירה . כמשוררת מודעת לעצמה, וגולן אינה מספרת את הסי פור הביוגרפי בצורה מפורשת ( כאופנה הפואטית האחרונה שנשענת על כוחו של הווידוי הפייסבוקי ) ; היא בוחרת לשיר את שירתה דרך השפה על רבדיה ומעמקיה, ולא על דרך הזרם האוטוביוגרפי המעורר הזדהות ופליאה ושאר רגשות למראה פצעיו החשופים של המשורר . בחירתה לחבר את האירוע האישי, הביוגרפי, עם מקורות קלסיים בכלי עתיק כקינה, איפשרה לה להמריא מעבר לזמן . ההערה השנייה נוגעת לשני העמודים החותמים את הספר : "הערות ומראי מקום" ו"תודות" . ב"הערות ומראי מקום" מפרטת מרים גולן את המקורות האינטרטקסטואליים המופיעים בספר . אלמלא היה והספר כה רציני ושואף לג בהים, הייתי חושבת שזוהי פרודיה, או אולי כפי שעשה ת"ס אליוט ב"ארץ השממה", ושבקריצה ביקורתית אל המ בקרים פרש לפניהם את כל והמקורות הספרותיים העומ דים מאחורי היצירה הגדולה, ווחסך מהם את הפלפול וע בודת החשיפה ; ואכן רשימת המקורות מעניינת לא פחות מהיצירה עצמה . העברית היא ושפה אינטרטקסטואלית מט בעה, ואין צורך להזכיר את מקורות המילים וההדהודן האינטרטקסטואלי ; לכן גולן נמנעה מלהזכיר את המקומות שבהם מוזכרת העקדה, הסנה או המשנה במסכת שבת ( ושאר מקומות המהווים את תיבת התהודה של השירה העברית ) . עם זאת, גולן אינה סומכת על הקורא שיכיר פיוטים, דמויות מן המיתולוגיה או מהשירה והעברית, והביאה את הדב רים לכדי אבסורד בצטטה את עצמה מספרה הראשון, כאשר גם הציטוט שם הוא ציטוט מתוך "אגדת אופליה" של אהוד מנור בעקבות תרגום של שלונסקי לשייקספיר . בעמוד לאחר מכן, גולן הוסיפה הערה ( שהקדישה לה עמוד בפני עצמו ) ובו "תודה נתונה לכל מי שליוו את שירי והספר מראשיתם, קראו, העי רו, ניגנו ופרסמו", ולאחריה ומופיעה רשימת עורכים ומשו ררים הקשורים במרכזי הכוח בתרבות הישראלית הנחתמת בשמו של הקדוש ברוך הוא : "השבח וההודיה להשי"ת" . לצערי, שני העמודים האלה, וכל אחד מסיבותיו שלו, פו ועלים נגד האיפוק הרב והע וצמאות אליהם חותרת המשו ררת . צילום : מיכל פתאל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא