החיזור אחר הנפש: פסיכולוגיה ויהדות בכתיבה הציונית הדתית (2020-1990)

עמוד:13

13 פסיכולוגיה ויהדות בכתיבה הציונית הדתית ( 1990 - 2020 ) סמכויות סמוך לתקופה שבה אנו דנים, בעשור המציין מבחינה חברתית ופוליטית את גוש אמונים, התרחשה התופעה של עליית הסמכות הרבנית בציונות הדתית . התנועה שלא היו לה בארץ ישראל בעבר רבנים רבים, ושרבניה לא ניכרו בחיים השוטפים של החברה הישראלית לנוכח הרבנים החרדים, הקימה החל משלהי שנות השבעים שורה ארוכה של רבנים ורבנים מחנכים, שבתוקף הנסיבות הפוליטיות הפכו גם למנהיגים . מה שלא הצליח סמינר המזרחי לעשות במשך שנים רבות הצליחו ישיבות ההסדר במהירות מסחררת, דהיינו הכשרת מורים, ר"מים ( רבנים מחנכים ) ורבנים, והם היו למנהיגים רוחניים, חברתיים ופוליטיים כאחד . תופעה זו החלה להתמתן בראשית שנות התשעים, אולם הרבנים הדתיים הלאומיים הרבים כבר איישו משרות רבניות ורבניות חינוכיות רבות . סמכותם החלה להיסדק בתקופה זו, אך הם נאבקו עליה . אחד הביטויים לכך הוא הופעת סמכות "מקצועית" רבנית המצרה לסמכות של אנשי מקצוע . רבנים החלו לעסוק בטיפול זוגי, בחינוך שאיננו תורני במובהק ובתחומים משיקים . 13 חלקם עשו זאת גם ללא השכלה והכשרה פורמליות . מבחינה זו סיגלו את ספיחי "דעת תורה" החרדית, שלפיה תלמיד חכם מסוגל לייעץ גם בתחומים שאינם תורניים . אי אפשר לדון בהתעוררות הדיון הכתוב בפסיכולוגיה ויהדות ללא חלקם של הרבנים, אף על פי שאין הם היחידים במגרש . במקביל להתבטאויות רבניות אנו מוצאים תופעה מקבילה, שבה אנשי מקצוע דתיים מתבטאים בסוגיות של התאמת המקצוע שלהם למקורות רבניים . כלומר כשם שיש "פלישה" של רבנים לתחום המקצועי כך יש "פלישה" של אנשי מקצוע לתחום הרבני . תופעה זו אופיינית אך איננה בלעדית לחוקרים מתוך אוניברסיטת בר-אילן בשנות השמונים והתשעים . באופן עקרוני יש חוסר איזון בין מדעי הטבע והמדעים המדויקים ובין מדעי היהדות והרוח . התחומים של הראשונים נתפסים כאזוטריים, ואינם פתוחים למי שאיננו מתמקצע בהם . לרוב איש מדעי הרוח לא יתבטא בתחומי המתמטיקה והכימיה, למשל, מפני שלשם כך יש צורך בגוף ידע מיוחד . לעומת זאת חוקרי מדעי הטבע והמדעים המדויקים אינם מהססים להתבטא בתחום של יהדות ורוח . ההשכלה הדתית הבסיסית או המתקדמת שלהם יוצרת רושם שביכולתם להתבטא גם בתחומי היהדות והרוח . לפיכך אנו נתקלים בתופעה שפסיכולוגים בעלי רקע דתי אינם מהססים לכתוב חיבורים על יחס ליהדות . תופעה זו אופיינית במיוחד לאתוס האקדמי בארץ, שבה המחלקות לפסיכולוגיה מתאמצות להשתייך למדעי הטבע באמצעות מחקרים במעבדות וכדומה . לעומת זאת בארצות אחרות השיח האקדמי בפסיכולוגיה 13 . ראו לעיל הערה 1 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר