|
|
עמוד:7
7 פסיכולוגיה ויהדות בכתיבה הציונית הדתית ( 1990 - 2020 ) פנים חדשות . הביקורתיות שלי איננה נובעת מתוך עוקצנות . נהפוך הוא : יש לי הערכה עמוקה למאמצים של אנשי הציונות הדתית לפרוץ לפרופסיות ותחומים חדשים . אפשר שהלהט גרם לחיפזון מסוים . על כן אתעכב לא רק בניסיונות של פסיכולוגים מקצועיים לשלב את השקפת עולם הדתית בפרופסיה שלהם אלא גם ביוצרים האסתטיים הנזקקים לפסיכולוגיה ומקצועות הטיפול בנפש . הציונות הדתית נעה לקראת מהפכה בתחום הפסיכולוגיה והיהדות . מבחינה חברתית וקהילתית המהפכה כבר כאן . מכוני הייעוץ הפסיכולוגיים, הזוגיים והמיניים מתרבים ומכים שורשים ( מרכז תהל : סיוע לנשים וילדים דתיים במצוקה ; מכון אבולעפיה : לימודי פסיכותרפיה יהודית ; מרכז יהל : ייעוץ והדרכה לחיי אישות, וכדומה ) , ואף תנועה ממוסדת כמו "אמונה : האישה הדתית הלאומית" מקיימת סדנאות וטיפולים פסיכולוגיים במסגרת מכון "באר אמונה" . תיאור המהפכה החברתית הנובעת מעליית השיח האינטימי על נפש האדם, האישיות והזוגיות הוא משימה בפני עצמה . אני מניח שאי אפשר להכיר את אותות המהפכה ללא ההיבט הספרותי שלה . ברצוני במסגרת זו לתאר את ההיבטים הספרותיים, הטקסטואליים והיצירתיים הרוחניים של התופעה . אציין שאני מתייחס לפסיכולוגיה במובן הרחב שלה, דהיינו המדעים הטיפוליים ולמעשה מקצועות בריאות הנפש . על כן אני כולל בתחומי הדיון גם פסיכיאטרייה ותחומים מסוימים ממדעי החברה כמו סוציולוגיה ועבודה סוציאלית . המקצועות הטיפוליים אף משיקים לעיתים לתחום החינוך . ואכן כאשר הדיון גולש לעיתים למקורות היהדות נוצר עירוב בין מוסר המידות לחינוך ולפסיכולוגיה, כפי שנראה להלן . כאשר נמצאים במישור של חשיבה פסיכולוגית תאורטית, הגבולות שבין פסיכולוגיה לדיסציפלינות האחרות רופפים למדי . זאת ועוד : היצירה הספרותית האסתטית התמקדה בעיקר בפסיכיאטרייה, וספציפית במקומו של חולה הנפש במשפחה ובחברה . עם זאת, חוט השדרה של הדיון בזיקה ליהדות הוא הפסיכולוגיה . ( א ) מבוא האתגר של הפסיכולוגיה המודרנית לא הרתיע צעירים ציונים דתיים לא מעטים לבחור בתחום כמקצוע . הציונות הדתית מאז כינונה הבחינה בין הפרשנות האידאולוגית ובין החיים ה"נורמליים" . כשם שביולוג דתי איננו מתחשב בדרכו המקצועית במתח שבין אבולוציה לגיל העולם ולסיפורי אדם בספר בראשית כך אף הפסיכולוג איננו מתחשב בדרכו המקצועית במתח שבין התפיסה האקספרימנטלית של הפסיכולוגיה ובין תפיסות הבחירה החופשית והישארות הנפש לאחר המוות . אולם כמו שביולוגים דתיים אחדים התבוננו בו בזמן או כשיצאו לגמלאות באופן רפלקטיבי באורח חייהם ובמקצועם, והתבטאו בבמות שונות על המתח שבין אבולוציה ליהדות, כך אף פסיכולוגים עשו
|
|