|
|
עמוד:6
אקדמיים . הספר הנתיב החסום בוחן את מדיניות הנגישות להשכלה גבוהה של האליטה האקדמית בישראל, תוך התמקדות באוניברסיטאות המחקר ביחס לקבוצת האוכלוסייה הגדולה בישראל : המזרחים . בראשית שנות ה- 70 של המאה ה- 20 מספר המזרחים שגדלו בישראל ונקלטו באוניברסיטאות ובתארים אקדמיים שאף כמעט לאפס . לפיכך, השפעתם על תחומי התכנון, הפיקוח והניהול בארץ הייתה שולית ביותר . תוצאות עגומות אלה גובו בידי שתי ועדות חקירה, האחת ממלכתית והשנייה בינלאומית . הטענה המרכזית של הספר היא שהאליטה האקדמית, שהורכבה בעיקר ממנהלי האוניברסיטאות — נשיאים, רקטורים ודיקנים — הפעילה מדיניות הדרה ואפליה שיטתית כלפי המזרחים, כדי לשמר את מעמדה הנחות של קבוצת אוכלוסייה זו . מדיניות זו קבעה במקביל כי חסרי תעודות בגרות מקבוצות בעלי ייצוג בלעדי או בולט של אשכנזים יוכלו להשתלב בלימודים אקדמיים באמצעות תוכניות מיוחדות שעקפו את החסמים שנקבעו בחוק בידי המועצה להשכלה גבוהה . הדרג הפוליטי, בהנהגת יגאל אלון, ביקש לפתור חסימה זו של נגישות לתעודות הסמכה אקדמיות באמצעות הקמת האוניברסיטה הפתוחה בישראל, מודל שיושם שנים ספורות קודם לכן בבריטניה ובהצלחה גדולה . שם, הצליחו % 3 . 54 אחוזים מהסטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה לקבל תואר אקדמי לאחר שמונה שנות לימוד . יותר מכך, % 40 מאלה שקיבלו את התואר האקדמי היו סטודנטים עם רמת ציונים שלא הייתה מאפשרת להם להתקבל לאוניברסיטאות הרגילות בבריטניה . לעומת זאת, הכישלון של האוניברסיטה הפתוחה בישראל להכשרה לקראת תואר ראשון היה בממדים בינלאומיים . בשנת 1982 - 1983 עמד מספר הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה בישראל על 13,836 . מספר הבוגרים של האוניברסיטה הפתוחה עם תואר ראשון בשנת 1990 - ,1991 שמונה שנים לאחר מכן, עמד על 304 בוגרים, שמשמעותו % 2 . 2 בוגרים בלבד . בבריטניה היה אחוז הבוגרים פי 24 ביחס לישראל . הספר מצביע על כך שתוצאות אלה הן פועל יוצא של השפעתן המכרעת של האוניברסיטאות המרכזיות על התנהלות האוניברסיטה הפתוחה . אבי שגיא עורך הסדרה
|
|