|
|
עמוד:10
10 ת נ " ך ו ל א ו מ י ו ת ב ע י ד ן ה מ ו ד ר נ י : ו י ק ד ו שג רבים בעת העתיקה מרוקן את מושג הלאומיות ממשמעותו כקטגוריה 3 תיאורטית . על השפעה ניכרת שלספר זה מתמקד, אם כן, באופן השני של הקשר, שמדבר הסיפור התנ"כי שעניינו עם ישראל ותולדותיו על היווצרותה של תודעה לאומית בעידן המודרני בקהילות שונות באירופה ובעם היהודי . אולם גם לגבי הקשר הזה קיימת מחלוקת חריפה בין היסטוריונים ותאורטיקנים של לאומיות . הנס ה של האידאולוגיה הלאומית המודרניתקוהן טען, אמנם, כי שלושה מיסודותי : רעיון העם Hebraic Nationalism צמחו מתוך קריאה בתנ"ך במה שהוא מכנה הנבחר, החזון המשיחי הלאומי, ומאגר משותף של זיכרונות מן העבר ושל 4 תקוות לעתיד . אך, לעומתו, רבים מן התאורטיקנים המצדדים במודרניות של עשרה-ואים אותה כשייכת במובהק למאות התשעהתופעה הלאומית, כלומר ר והעשרים, מדגישים דווקא את הממד החילוני שלה, ומשמיטים לפיכך כל התייחסות לתנ"ך במסגרת ההסבר שלהם . הדגש על החילוניות של הלאומיות מופיע כבר אצל אלי כדורי, הנחשב לאחד 5 ממבשרי הגישה "המודרניסטית הקלאסית" בחקר התופעה . י, שפעלכדור בתחום ההיסטוריה של הרעיונות, איתר את שורשי הלאומיות בעידן הנאורות עשרה, ובייחוד במחשבתו של הפילוסוף עמנואל- החילוני של המאה השמונה קאנט, אשר הדגיש את האוטונומיה של היחיד כסובייקט מוסרי . לפי כדורי, עשרה,-אה התשע רעיונותיו של קאנט התגלגלו אצל רומנטיקנים של תחילת המ כגון יוהן גוטליב פיכטה, קיבלו ממד קבוצתי, והפכו בסופו של דבר לדוקטרינה המהפכנית של הלאומיות . דוקטרינה מודרנית זו, של הגדרה עצמית, הייתה מנוגדת לכל מה שהיה מסורתי ודתי, וביטאה את חזון הקִדמה האותנטי 6 והרציונלי של מנהיגי הלאום . ים המודרניסטים המאוחרים יותר, רבי ההשפעה,שלושת התאורטיקנ את הפן החילוני של הלאומיות . בנדיקט – כל אחד באופן אחר – הבליטו תרבותי לצמיחת הלאומיות, טען כי העולם- אנדרסון, שקידם הסבר פרשני היה מאורגן סביב הקהילה הדתית והמלוכה השושלתית . מודרני-הקדם הלאומיות באה לעולם בתקופה המודרנית לאחר שקיעת תפיסת העולם הדתית, שהביאה גם לירידה בכוחם של המשטרים המלוכניים . הצורך של 3 , תרגום : איה ברויאר האומה בהיסטוריה אנתוני ד' סמית,לדיון מפורט בנושא ראו : . 66 - 69 ( 2003, ) ירושלים : החברה ההיסטורית הישראלית, 4 The Idea of Nationalism,Kohn . 36 , 5 Nationalism : History andPaul Lawrence, על הגישות השונות לחקר הלאומיות, ראו : . ) 2004 Theory ( Harlow : Pearson - Longman, 6 London : Hutchinson, 1960 ) . NationalismElie Kedourie, (
|
|