|
|
עמוד:12
גילי קוגלר 12 שאין בו ערך עבור חקירה ספרותית-היסטורית ; הוא מתנער מתרומתה של הארכאולוגיה להבנת הספרים יהושע ושופטים, כמו מחפירותיה של הארכאולוגית הבריטית קתלין קניון 9 ( Kenyon ) ביריחו, ומחפירות אחרות שנעשו בתקופתו בלכיש, בבית אל ובעבר הירדן ; 10 וטוען שהארכאולוגיה אינה יכולה לתרום בשאלת מידת הראליה של סיפורי הכיבוש . לצד זה, הוא ניגש לעבודת המחקר שלו על ספר יהושע מתוך הבחנה בין 'מחקר נכרי', אשר נחשב בעיניו 'פיוט' רצוף שגיאות ו'דרשנות תפלה', ובין 'מחקר יהודי', שיש ביכולתו כביכול להתחקות ביתר דיוק על תולדות היצירה הישראלית, ובכללה על תולדות האמונה 11 על רקע זה הוא מציג את עבודתו כהזדמנות לחלץ את הספר מכבליו של והמסורת . 12 המחקר ה'נכרי' ולהתיר אותו מן 'הערפל הדרשני שהמדע המקראי פרש עליו' . טענותיו ומסקנותיו של קויפמן העמידו אותו בשוליים של המחקר המודרני בנושא סיפורי הכיבוש ויהושע, ואולם הן מצאו בית בממסד הציוני שלאחר הקמת המדינה, 9 חוקר המקרא שמואל אברמסקי כתב ביקורת בעיתון דבר מיד לאחר פרסום הסיפור המקראי על כיבוש הארץ , על המגמות האידאולוגיות-לאומיות אצל קויפמן : 'לאחר פרסום ה ס י פ ו ר ה מ ק ר א י ע ל כ י בו ש הא ר ץ הוציא החוקר הנכבד [ יחזקאל קויפמן ] מסכת שלמה בחקר כיבוש הארץ מגדר של ויכוח . והרי קיים סעיף מיוחד של הארכיאולוגיה — הגיאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל — שאינו "נכרי" כלל וכלל, שאינו דורך כל עיקור בדרכים מקובלות, הטבוע בנוף הארצישראלי, הנישא על גבי כתפיהם של חוקרים צעירים ישראליים ( וביניהם אנשים דבוקים במסורת ) ושלדעתנו אין להתעלם ממנו בדיון על כיבוש הארץ . [ . . . ] בברקת ספרותית "מטהר" י . קאופמן את מחבר ספר יהושע, מהדיריו, ועורכו, מסימנים שנתנו בהם מבקרים' . ביקורת אברמסקי על רכב ברזל : 'שעניין זה אינו יכול לשמש יתד כדי להקדים את הזמן לתקופת הכיבוש . נראה לנו כי דווקא לאחר המאה השלוש-עשרה הונהג רכב הברזל על פי שיטה ותכלית למערכות המלחמה וקשה לקבל את דעתו של המחבר, כי בימי סיסרא כבר אין לרכב הברזל ערך צבאי מכריע' . ראו : שמואל אברמסקי, 'כיבוש הארץ בראי הסיפור המקראי', דבר , 1955 . 7 . 1 . 10 קויפמן, הסיפור המקראי על כיבוש הארץ , עמ' 86 ; הנ"ל, ספר יהושע , עמ' 71 . ראו בדברי הביקורת של אברמסקי על החלוקה של קויפמן בין ספר יהושע לספר שופטים תיעוד של שני שלבים עוקבים : הכיבוש ולאחריו ההתנחלות : 'חלוקה זו מעוררת בעיות קשות לאור הממצא הארכיאולוגי מימי הכיבוש וההתיישבות לאור סיפור המקרא . בעיות שעדיין לא נמצא להן תירוץ, ואף לאחר שקראנו את הספר במהדורתו החדשה לא נחה כלל וכלל דעתנו שפתרונן של בעיות מסובכות כגון זמנה של הרשימה על חלוקת השבטים בספר יהושע, עצם קיומן, תקופת ייסודן ומשמעותן של ערי הכוהנים והלוויים, ההסתברות הגיאוגרפית-היסטורית לחלוקת המחוזות המשונה של המלך שלמה, מוקדם ומאוחר בכיבוש הנחלות בארץ כנען, היחס בין ספר שופטים וס' יהושע ובמיוחד בין יהושע לשופ' א, שירת דבורה ושופ' א — מה מוקדם ומה מאוחר, דרך כיבושה של ארץ כנען, גורל הכנענים לאחר יהושע, וזמנן של המלחמות' . אברמסקי, שם . 11 'המחקר המקראי היהודי יכול היה מאז על פי רוב רק לענות אמן אחרי המחקר הנכרי [ . . . ] גדול היה כוחו לעשות דברים בטלים, שקיבל מן המחקר הנכרי, רחוקים מן השכל יותר משהיו קודם', קויפמן, שם, עמ' 2 . 12 שם . בדברי מבוא אלה קויפמן אינו מבהיר מהו יסוד מחלוקתו עם 'המחקר הנכרי' ואם כוונתו בין השאר להתנגדותו המפורסמת לתאוריה שיצאה מבית מדרשו של יוליוס וולהויזן בדבר סדר פרסום ספרי הברית הישנה . ראו : הנ"ל, תולדות האמונה הישראלית , א, מוסד ביאליק ודביר, ירושלים ותל אביב 1976 , עמ' 119 – 126 .
|
|