|
|
עמוד:11
החינוך והספרות והחינוך מתקן העולם 11 1 המושג חינוך מתקן עולם, שבו עסק דיואי ושבו את ערך החירות . הספר הזה דן, קורא לתיקון ברוח הזו . התפיסה הרואה בחינוך אמצעי לתיקון החברה ברוח הדמוקרטיה היא נועזת מאוד, שכן מקובל לראות בחינוך אמצעי לחברות, לשימור . כך עולה למשל מהמשך הגדרתו של מיל לחינוך שהוצגה לעיל : "חינוך הוא התרבות שכל דור נותן בכוונה תחילה לאלה המיועדים לבוא אחריו, כדי לעשותם מוכשרים לשמור לפחות על אותה רמה של התקדמות אשר כבר הושגה לפניהם" ( פרנק והריסון, ,1958 עמ' 11 - 12 ) . ומכאן שיש הרואים ב"קירוב האדם אל שלמות הטבע שלו" שמירה של רמת ההתקדמות שהושגה לפניו, וישנם נועזים הרואים בה הטלת ספק בנוהג הקיים, השואפים לקרב את חזון החיים הטובים — שביסודם חירות ואחריות — אל המציאות . הספר יתמקד בחינוך המתקן הדמוקרטי הנועז משום שזהו, כפי שטען דיואי, החינוך היוצר תפיסות עולם ופילוסופיות, השואף לשנות עולם וחותר להעצמת האדם ברוח ערכי הדמוקרטיה . אלה הם ערכים ראויים משום שהם הערכים המזמנים את החיים הטובים והראויים ( בהמשך, בפרק העוסק בגנדהי כמנהיג דמוקרטי, ארחיב את הדיון בשאלה מדוע הם ראויים ) . אפשר ללמוד ממנו ובאמצעותו על מהות האדם, על החברה ועל עצמנו, על מה שאנחנו ועל מה שראוי שנהיה . הספר עוסק בקשר שבין הספרות, שהיא חינוך מתקן עולם, לבין הפילוסופיה הנועזת של החינוך מתקן העולם, המתקן והמעצב את החברה ברוח הדמוקרטיה, והמהויות העומדות במרכה . הקשר הזה ייפתח פתח אל המהויות של החינוך מתקן העולם — הקונפליקט והדיאלוג ; קשר הנובע מכך ששניהם, החינוך מתקן העולם והספרות עוסקים שניהם באמיתות הגדולות, כפי שעולה מהגדרתו של מיל ומטענתו של הפילוסוף היווני אריסטו, בהשוואה שערך בין ספרות לבין היסטוריה, שהספרות מציגה אמיתות כלליות על בני האדם ( אריסטו, 1977 ) . לדיון הזה באמיתות יש שני מובנים : האחד, הספרות והחינוך חותרים לקרב את האדם אל האמת, שהיא שלמות הטבע שלו . 1 וברוח הזו כתבו אנשי החינוך מתקן העולם שהשתייכו לתנועות הנאורות והרומנטיקה, ובהם הפילוסופים ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו והסופר וההוגה לב טולסטוי ( טלמון, 1973 ; כהן, 1983 ) .
|
|