|
|
עמוד:11
ואם מדובר על אנשים בעלי מיומנות גבוהה, גם הנטיה שלהם לארגון שוויוני כלשהו גדולה יותר מאשר לארגון היררכי . נקודה נוספת, שאני חוזרת עליה בכל הזדמנות ) ובכלזאת דומה, שאינה נקלטת . . . ( קשורה לשינוי באופיו של כוווהאדם . האדם הישראלי היום איננו דומה לזה שהיה לפני קום המדינה או אח בשנים הראשונות של המדינה . אנחנו נותנים השכלה עממית ותיכונית חינם, וגם מספר הסטודנטים באוניברסיטאות הולך וגדל כל הזמן . אמנם פה ושם יש חבר כנסת הטוען שיש יותר מדי סטודנטים, אבל אין זה משנה את השאיפות . שואפים ליותר ויותר השכלה . גם הדרישה למעמד חברתי הקשור בעבודה והדרישה לעבודה הנחשבת למכובדת ומעניינת עולה . יש לכר תוצאות גם בשוק העבודה . אם יש 100,000 פועלים ערביים בישראל, הם עובדים בעבודות שאחרים אינם רוצים לעבוד בהן . ואין זאת תופעה ישראלית בלבד . בצרפת יש אבטלה, אבל יש שם מיליונים עובדים אלגייריים, ויש אבטלה גם בגרמניה, אבל כמעט שני מיליון תורכים עובדים בגרמניה ומפחדים פן יפסיקו לעבוד . בישראל הבעיה רק מסובכת יותר, כי יש גם תקופת מעבר . יש שכבה שאינה רוצה לעשות את העבודות הפשוטות, אבל אין . לה בינתיים הכישורים לעבודות יותר מתוחכמות . אם כוחהעבודה הזה לא נקלט בעבודה שהוא דורש או שואף אליה הכנסה טובה, עבורה הנקראת "מתאימה" והנותנת מעמד כיאז חלק יורד . אנחנו מספקים כמויות אדירות של כוח עבודה מיומן לקנדה ולארה"ב . אינני מדברת על רופאים וחוקרים וכד', אלא גמ על דרגות הביניים של טכנאים, שאינם נקלטים כאן . חלק מהם יורד . אחרים או שהם באמת בעלי התחייבות וזיקה לישראל, או שפשוט, אין להם סיכויים להשיג את הרמה שהם רוצים במדינה מפותחת, כי אין הם יכולים למלא את התפקיד של הפורטוריקני . יוצא שהיורדים הם דווקא בעלי הסיכויים . משמע, שאם פעם אמרנו שיש נזילת מוחות מהארצות העניות, הרי היום יש נזילת מוחות ומיומנויות גם מישראל . אין לי ספק, שזאת בעיה שאיאפשר לפתור אותה עלידי חוקים . יש מי שחושב, שאפשר לאלץ אנשים לעשות כל עבודה אם יתנו דמיאבטלה רק למי שמוכן לקבל כל עבודה . זו טעות מוחלטת . לא כר מתנהגים בניאדם היום . בין השינויים הקשורים בטכנולוגיה ובאופי המקצועי כבר הזכרתי את המבנה של מקום העבודה . ויש להוסיף שינוי מרחיקלכת במושג של יום עבודה . לפני עשר שנים הסיסמה היתה "העשרת העבודה" ) למשל, עלידי צירוף של שלוש או חמש יחידות ( . היום כמעט שלא שומעים על כר . לעומת זאת, מדברים הרבה על סוג של יום העבודה יום עבודה גמיש, יום עבודה מחולק, עבודה שממלאים אותה שניים יחד, עבודה בכעין קבלנות, או קטע עבודה שקבוצה קטנה מקבלת על עצמה במשותף והיא מחלקת בתוכה את יום העבודה . עושים זאת בחברות גדולות מאד והמנהלים אמנם טוענים שיש קשיים, אבל אין זר, מעכב אותם . יש הרבה יותר לגיטימציה לעבודה חלקית . היה זמן שחשבו זאת כדרך לניצול . היום זה חלק מרווחתו של הפרט . 11
|

|