הרצאה - מגמות חברתיות במשק המודרני, פרופ' רבקה בר-יוסף

עמוד:10

חזרה למבנה של בית­מלאכה, אלא בייצור הרבה יותר מתוחכם . בכל אופן, מספר האנשים שיעבוד בכל מקום עבודה יהיה הרבה יותר קטן . לגבי אפשרויות השיתוף במבנה כזה יש כאן שתי אפשרויות . גישה אחת אומרת שבכלל אין עוד טעם לדבר על שיתוף ועל יחסי­אנוש בכלל, מפני שיהיה ניתוק ביו העובדים . אדם אחד יעבוד אולי על עשרה רובוטים ואחד יעבוד בבית במחשב . . . ויש דאגה, שזה יביא לניכור הולך וגובר . הגישה השניה אומרת, שמצב זה דווקא מחייב שיתוף, כי בלעדיו העובדים יהיו לגמרי מנותקים ומנוכרים, כל אחד יחיה במין בבואה שלו בלבד, ללא קשר עם בני­אדם אחרים . לא אוכל להתנבא מה יהיה, אבל נדמה לי שיש כאו אפשרויות שכדאי לפחות לחשוב עליהן . תוצאה שניה תהיה שינוי כל המערכת המקצועית . לא הכל ברור עדיין, אבל כבר נראה שמקצועות שלמים ייעלמו . בחלקם אלה מקצועות בתשלום נמוך, למשל אלה שנעשים היום על­ידי ערבים בארץ, או על­ידי פועלים זרים בארצות המערב . אבל ייעלמו גם חלק מהמקצועות של המעמד הבינוני הנמוך וחלק לא קטן של המקצועות האדמיניסטרטיביים, הנהלת חשבונות וכדי . הרבה ממה שסוציולוגים כתבו על אמרכלות, על ביורוקרטיה, וכדי ­ הרבה מכל זה יתיישן . זה ייגע בשכבות חברתיות מסויימות בצורה רצינית ­ ביניהן נשים, כי זה התחום שנשים פעילות בו במיוחד ­ אבל זה יגע גם בחלק מבעלי השכלה בינונית . ואז נשאלת השאלה לא רק מה יעשו איתם, אלא מה יהיה הפיצוי שיינתן להם . הפיצוי יכול להיות כספי אבל בוודאי שיהיה צורך בפיצויים חברתיים כלשהם . ואחד מאלה יכול להיות העלאת רמת השתתפותם ביחידות הארגוניות החדשות והחדשניות . לגבי ישראל יש פה בעיה מדאיגה מאד : מצד אחד, יש אצלנו מחסור בכוח­אדם מתאים לאותן הרמות המתוחכמות הדרושים לשינויים הטכנולוגיים; ומצד שני, יש עודפים של קבוצות שדווקא ייפלטו על­ידי השינויים הטכנולוגיים . בינתיים ) ואולי לזמן ארוך ( יש שירות צבאי, אבל הבעיה אכן קיימת . שאלה אחרת המתעוררת בהקשר זה היא : מה תחומי העבודה היצרניים שבכלל מתאימים למערכת של מדינה מתקדמת ? ראינו, למשל, מה קרה אצלנו בקשר לטקסטיל . היום זה רק טייוואן או הונג­קונג . גם בצעצועים, כמעט הכל הוא תוצרת הונג­ קונג ותוצרת טייוואן . השאלה היא, אם בעזרת הטכנולוגיה המתפתחת אפשר להחזיר חלק מהייצור הזה, ) שהוא פרימיטיבי מבחינת ההשקעה האנושית ( , ולהפכו לייצור מתוחכם, מנוהל על­ידי קבוצות יזמים קטנות ­ למשל קואופרטיבים ? שוב, ראיתי דוגמאות כאלו בכמה ארצות, שעשו זאת בעזרת השימוש בטכנולוגיה מפותחת מאד, ושהצליחו להתחרות עם כל ייבוא מבוסס על עבודה זולה . הקואופרציה מתקופת הזוהר שלה בישראל כמעט ונעלמה . ואחד הטיעונים הוא, שמבחינה ארגונית אין הקואופרציה מתאימה לתעשיה המודרנית, שדרושה בה, כביכול, ארגון היררכי . אבל יתכן שדווקא בטכנולוגיות החדשניות, שלא דרושות בהן עוד עבודת ידיים רבה וחלוקת עבודה מהסוג הישן, שיכולות לפעול בשניים­שלושה חדרים ­ שדווקא בהן אפשר לחזור לקואופרציה היצרנית ברמה גבוהה הרבה יותר . 10

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר