|
|
עמוד:14
י ג ל ה ש י ל ו נ י-א ר י א ל י ס 14 אתבעוד נורמלי, בתור ינוק / המטופל פש התוהכוזב ת – הרעיל שוב ושוב אייגן מפרק אתפגום . בתורפשותהואאמיתי – המזין לבין "טוב" "אמיתי"מרעלים"-מאליה בין "חף- מובנת-הזהות הכמו מתבונן במצבים שבהם תחושה של חיוּת הדוגמל 4פרקאו "מזין" . מתייחסים אל רגשותרגשית היא כשלעצמה מקור לאֵימה עבור מי ש או להימלט מפניו . המקרה של לסלקושישרעילמכשולכאילו היו חיוּת מקושרת לחרדה . ביטוי לאופן שבובתור 6 נבחן בפרקפֶני קופהבתםטר פתאו אביה של פני, שהיה האדם ה"חי" במשפחה, נפ כאוטיתהמאמה המדוכאת,בחייה והותיר אותה להיזוֹןקריטית והאגרסיבית . אייגן מדגים איך כאשר ההיסטוריה האישית ממזגת חיוּת מעוררות פחד . מוות, חוויות שלל פתוגני בין חיים מיזוג חוויות של פגימות מתקשרות תיאורטית וקלינית כאחת זנה רעילה לבין בין השמתמקד ביחסים 2פרקלהתאבדות . התאבדות . אייגן שואל מה, אם בכלל, מבחין בין מתאבד לבין מי אחריבחיים . התאבדות היא בהכרח בחירה-ואם אי,שבוחר בחיים ( הוא מרחיב את השימוש במושג התאבדות ודן 7 ) פרקכן בהתאבדות נפשית : ביטול או פרימת החיים באמצעות הזנה עלנים השקולה לביטול עצמי . ר- שמהותה ביטול הזנה, או העדפת בהגותם שלממקםאייגן בנושא זה שלו הרעיונות שורשיאת פעולהשכלוטעןיםדחפן הביבמיזוגשהכיר,פרויד : ביוןד ופרוי למשל ) כךמוותועבודתעבודת חייםבתוכהמשלבת נפשית מודעלאחיבורחוברכשהוא נסתר סיפוקלחולה הסימפטום מעניק , והרסנותהזנה שלשהעירוב,ן ( ; וביואהבהשל נסתרים למקורות שלובשימושובפרטבעבודתוחוזרורֵיקוּת,גודש,ושתיקהצעקה – ודממההתפוצצות – הקצוותכאשר",הגדולהמפץ"בדימוי מחיקה . אייגן מסביר : "נדמה שזו סתירה לחשוב על לאחדהופכים
|
|