|
|
עמוד:13
31ב ש ב ח י ה " פ ט פ ו ט " : ד ר ך-מ ל כ ה א ל ה ל א-מ ו ד ע רגשית יבשו ואילו שגשוג, הכרה והיענות אותו להיות מי שהוא ; 2 כלום" . -אאותו כמו היו "לוהרעיבו ישעולם שבו – אם זו אכן תמונת עולמם הפנימי של המכורים לרעל קשה לא להיטרד בשאלה מה טעם בטיפול – הוא אין ואין הוא יש יכולה להתקיים בו תקווה . ,אם בכלל,וכיצד , בהקשר של הטיפול בג'יין, אייגן נדרש לסוגיה ושואל 7בפרק שאינו פלת שלו . את המטו ( abuse ) מנצלאינו מהו גורלו של מטפל ש "שונא אותה מספיק", כך שתוכל לחוש באהבתו כלפיה . האם דינו את המטופלת או האם נדון "להרעיל" של מטפל "טוב" להתאיין ? עבורה ? מורגשבלתיבלתי קיים / להיות על כך עונה אייגן בטקסט שלפנינו, כי אם "טוב" פירושו נקי בערוצים שבהםאין דבר כזה "מטפל טוב" . שכן,מרעלים, הרי גם רעל . כוונות טובות הן תי זורם בהכרחמתקיים קשר משמעו נקודת מוצא ראויה, אפילו הכרחית, אבל רעל על מופעיו המגוונים הוא חומר טיפולי בלתי נמנע, חיוני ורב ערך . לעתים, כפי שאייגן זרום בעורקירעל הוא התוכן היחיד שיכול ל מיטיב להדגים, . שיתוהטיפול, לפחות ברא במושגים נורמליות ופגימות, הזנה רעילה בברוח זו אייגן דן נורמליות- גם לפני ואחרי ספר זה . נורמליות / לא שהעסיקו אותו רבות הערתודומה לזהות . ב חוויות סובייקטיביות קיומיות, מכוננות בתור בתם הראשוניתשל ויניקוט, כי תינוקות חווים את עצמם ואת סבי י הדבר מהווה בסיס להבניית עולמם ות, וכ נורמלי לבתור סמן הפנימי, מובאים ב"הזנה רעילה" מצבים שבהם מתקיים יחס טרגי ומזין / רעיל . בהכללה הצירים נורמלי / פגום, אמיתי / כוזב תבין שלוש אתלומר, כי בתיאורי המקרה שמביא אייגן, דווקאאפשרגסה 2 מרגיששאדםכזהבתורצב מעין זהמבין מ זניי, כי ויניקוט ובא ציינה עפרה אשל שוועתו ואסבלו ה ראשוני, ו False Self שהוא חי את חייו המוצלחים על בסיסבו האחרונה למגע ותיקון של אזורים אלה .
|
|