|
|
עמוד:10
בין בני נוער בגיל ההתבגרות, אך מגמתם היא הסובלימציה של היצר המיני . הרי בכך עסקנו הרבה בתנועות הנוער שלנו, אפילו עוד בשנות הארבעים והחמישים . זה פסק להיות אקטואלי לגבי החברה, גם אם אולי לא בחייהם של פלוני או אלמוני . הצורך הזה נעלם . וכידוע, בעולם כולו חיים בנים ובנות במעין מצב משפחתי זמן רב לפני שהם באים בברית הנישואין, וההתנגדות לכך כמעט ונעלמה כליל, מלבד אולי בקרב חוגים דתיים קיצוניים . וההערה השלישית, בהקשר זה : החברה בת זמננו לא רק מתירנית בתחום הזה, מרכזי ככל שיהיה, אלא שהיא מתירנית גם בהרבה מאוד תחומים אחרים . היא מתירנית באשר ללבוש ולהופעה החיצונית ) ראו למשל בעניין מדי בית הספר, שהיו מאוד מקובלים בעבר, והנה העניין נעלם כמעט כליל ( , או סוג המוסיקה שמאזינים לה, והעוצמה בה משדרים או מפיקים אותה . זה גם קשור בשיפור תנאי החיים, המאפשרים להפריד במגורים בין הדור הצעיר והמבוגר . אבל יש מתירנות . קחו למשל את הזמן, שהוא גורם חשוב יותר מאשר המוסיקה : עוד בראשית המאה הזאת, בחוגי המעמד הבינוני המשכיל, היה לחץ כבד על הבנים והבנות לגמור את הלימודים, לשנס מותניים ולהשתלב מוקדם ככל האפשר בתפקידים הפרופסיונליים, שאליהם הוכשרו . היום קיים יחס אחר לחלוטין לזמנו של האדם הצעיר בשלב ההתבגרות שלו, בעלומיו . היום קיימת מתירנות להתנסות בסוגים שונים של תפקידים וחוויות, לפני שמתיישבים סופית ב"פינה" זאת או אחרת של חברת המבוגרים . בקרב שיעור גבוה מאוד של המבוגרים מצויה איפוא מידה רבה של מתירנות לגבי צורות שונות של התנהגות, שעוד לפני 50 שנה הייתה בלתי קבילה . אפשר לדבר על כך, שהדיסטנץ, הריחוק בין הורים וילדים באשר לנורמות ההתנהגות, קטן יותר מבתקופות קודמות . ופער אידיאולוגי אין בעצם . בעולם של תרבות "העכשיו", שהיא בעיקרה צרכנית, שבה האידיאולוגיות של ראשית המאה או שהוגשמו או ש"פשטו את הרגל" והכזיבו ) כנראה שני אלה גם יחד ( איננו מוצאים היום התארגנויות נוער, שעל בסיס אידיאולוגי מתעמתות עם חברת המבוגרים הממוסדת וחותרות לשנותה . זאת הבעיה הגדולה שלנו . אין לנו בעצם דימוי ערכי חדש ומשמעותי . כל מה שאנחנו יכולים לעשות, זה לחזור על תביעות אידיאולוגיות אל בני הדור הצעיר, שהן נחלת העבר . אחת הבעיות של האינטלקטואלים של השמאל, של האגף הליברלי וההומאניסטי בחברה, שאין לו תשובות לשאלות העידן המודרני, ואנו שואבים מן העבר . ולבסוף, גורם שאולי הוא החשוב מכל : כל הנוער לומד היום ! בכל העולם הצפוני, כל הנוער לומד מגיל שלושארבע ועד גיל 17 עד 19 ואפשר לטעון שזהו אחד ההישגים הגדולים ביותר של החברה בימינו . ) אגב לומדים יותר בעולם הקפיטליסטי מאשר בעולם המזרחי . מתברר, שהסלקטיביות בחינוך הגבוה כעולם המזרחי גבוהה לאין שעור מבמערכ . בפולין, למשל, לפני המשטר הקומוניסטי הגיעו ; 43 מהשנתון הגילי ללימודים גבוהים, והיום מגיעים שם לחינוך הגבוה 81 . ואילו אצלנו d 25 % מבני המחזור הגילי מגיעים ללימודים גבוהים, וזהו גם השיעור כיום במערב אירופה ( . ובכן, בעולם המודרני המבוסס, זה 10
|
|