פרופ' חיים אדלר (האוניברסיטה העברית ירושלים): התפתחות הגישה לגיל הנעורים במחשבה הסוציולוגית

עמוד:8

לכך יש להוסיף גורם שני : ככל שחברה היא בעלת אוריינטציה ומערכת ערכים קולקטיביסטית יותר, כך יזדקקו בני נוער למנגנוני תיווך בינם לבין המשפחה . כל משפחה, בכל סדר חברתי, מטבע הדברים היא בעלת נטיות אינדיבידואליסטיות . רק הורים בלתי­נורמליים אינם דואגים ומקווים שלילד שלהם יהיה טוב, שיהיה מאושר ויצליח בחיים . אמנם אלה דברים שאינם מנוגדים לקולקטיביזם, אלא שאין הם עומדים בדרגת חשיבות עליונה בחברה כזאת . סדר עדיפות קולקטיביסטי אומר, בעצם, שהיחיד ירתום את סגולותיו המיוחדות לעגלת טובת הכלל, והיא הקודמת . מטבע הדברים, בחברות עם ערכים כאלה צפוי ניגוד בין התפתחותם של הצעירים בתוך המשפחה לבין המצופה מהם חברתית, כשהם יהיו מבוגרים . תנועת הנוער פעלה במכניזם אידיאלי לתיווך כזה, ביחוד מאז המהפכה התעשייתית, ובאופן בולט ומיוחד בחברות שהיו במעבר לקראת קולקטיביזם . אני משתית איפה את התזה שלי על כך, שחברת המבוגרים היא המנווטת והמובילה . כשהיינו מספרים לחניכינו, שתנועת הנוער היא תופעה של נוער הקם על רגליו ומורד במבוגרים, זה הושתת על המקרה האחד יוצא הדופן ­ של תנועת הנוער החלוצית . בגולה, שחניכיה אמנם קמו ויצרו מציאות חברתית חדשה . הדוגמאות של תרבויות נוער שצמחו בחברות במעבר לקולקטיביזם הן מרובות . קודם כל, תנועות הנוער הציוניות שלנו . אבל גם ארגוני הסטודנטים באירופה, אחרי מלחמת העולם הראשונה, יכולים להיות דוגמא, וודאי "מרד הסטודנטים" בשנות השישים . הפער בין המובטח לבין המקויים היווה כאן את הדחף ) ועוד נשוב לכך במהלך הדברים ( . וכך גם ארגוני סטודנטים בקובה וסין בשלבי המהפכה, או תפקיד הנוער והסטודנטים במהפכת ההשתחררות בציכיה ובגרמניה המזרחית, לפני שנה­שנתיים . ובכן, תנועות הנוער היוו מכניזם לגיוס של נאמנות ושל מחויבות בקרב בני נוער, כלפי מבנה חכרתי או משטר חדשים או במצב של היווצרות . בדרך זאת הפכו תנועות הנוער לזירה לגיבושן ואולי אפילו לאימונן של האליטות החברתיות העתידות . היינו עדים גם למה שכונה בשנות השישים והשבעים כ"תרבויות נגד", תרבות נוער העומדת מנגד . מקורן של תופעות אלו הן האכזבות על רקע אי קיומם של התהליכים מובטחים . כאן המקום להזכיר את תנועת הנוער הגרמנית החופשית, אשר קמה על רקע התפוררות המסגרות המסורתיות ­ המשפחה, הקהילה, הכנסיה ­ אבל המשיכו פעולתן כגורמים סמכותיים . המשפחה בהתפוררות ממשיכה להיות סמכותית, בית הספר המאבד מתוקפו המוסרי ממשיך להיות סמכותי ­ יש פה איזשהו לחץ בו הנוער מוצא את עצמו, אשר תנועת הנוער, על הרומנטיקה והחברותא שבה, מהווה לו פיצוי . הביטניקים, מרד הסטודנטים וההיפים הם דוגמא בת זמננו : העוני, היעדר השוויון, והמשך קיומן של מלחמות ­ זו המציאות שלנו, והיא שונה מאוד מזו שהובטחה לדור הילדים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר הגיעו לראשית בגרותם בשנות השישים . חלק מתנועות אלה היו ,engaged היו מעורכות והתעמתו עם הממסד כלפיו באו בטענות, ובאופן בולט ­ מרד הסטודנטים . חלקם פנו לנסיגה, לנירוואנה זו או אחרת : הנוער

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר