|
|
עמוד:8
8 התקבלה ההחלטה שנתנה ביטוי לציונות כאחת המטרות של הארגון . שנתיים לאחר מכן, המדריכים הצעירים הביעו כעסם על כך שעדיין לא הייתה להם מעורבות בהחלטות מדיניות, והגישו אולטימטום למועצה : לבנות מחדש את "הבונים" על בסיס של ועדה מרכזת נבחרת, שתיפגש באופן שוטף, ולא השתתפותם בתנועה תיפסק . המועצה הסכימה לדרישות, ובמקומה הוקם מרכז בן 13 חברים : עשרה נבחרו ושלושה התקבלו בזכות עבודתם הקהילתית . Abe ,Harman האחראי להתפתחויות אלו, טען שזו הייתה מהפכה, אבל זו נעשתה בצורה בריטית . מן ההתפתחויות המתוארות לעיל מצטיירת תמונה, לפיה תנועת "הבונים" בראשית דרכה הייתה רחוקה מלהיות תנועת נוער של ממש . שלב השינויים נמשך שש שנים . והמעניין הוא, ששני הנושאים העיקריים שהביאו לנפילתה של המועצה הדמוקרטיה והציונות היו אותם נושאים שגרמו למשבר בוועד שליחי הקהילות, בפרק אחר של ההיסטוריה האנגלויהודית . התנועה הייתה בידי הצעירים וזו הייתה רק ההתחלה לפרק נוסף בסערה אידיאולוגית . ב 1930 ביקר ברל כצנלסון בבריטניה והוזמן לראות בפעילות "הבונים", ובשובו לארץישראל המליץ בפני נציגי ההסתדרות לשלוח בהקדם שליח ל"הבונים", שהייתה לדעתו תנועה בעלת פוטנציאל חלוצי . ואולם, המלצתו לא התקבלה . רבים, גם אלה שתמכו ברעיון החלוצי בבריטניה, חששו שהניסיון "להתלבש" על ארגון של נוער עצמאי תבודד את תנועת "הבונים" מציבור ה : עד שלה . ועל כן, במקום החלוצים האלה הקימו ארגון נפרד, "החלוץ אנגליה", שבו קיבלו החברים הכשרה פיזית ורוחנית לקראת עלייתם לארץ . מאוחר יותר, בני נוער שהתלהבו מהרעיון החלוצי לחצו על הארגון להקים גם קבוצת נוער, ואולם, אחרי הגעתו של השליח ל"החלוץ" הוחלט לסגור את התנועה הנפרדת ולחדור ל"הבונים" ולהשפיע בה מבפנים . ארגון "החלוץ" סבר שחייבים למצוא דרך כלשהי להכשרה, לפני שיתחילו לבקש סרטיפיקטים לעל"ה לארץישראל . עקב ניסיון לא מוצלח של עבודה משותפת עם איכרים יהודיים, פנה הארגון לפדרציה הציונית הבריטית כדי למצוא מסגרת מתאימה יותר להכשרה חקלאית . על אף הספקות הרבים בדבר האפשרות להפוך יהודים אנגליים צעירים לחלוצים מוכשרים, הבטיחה הפדרציה לממן את הפרויקט . בסוף 1935 ה"תה חוות Kentn Ringlestone החווה הראשונה של "החלוץ" באנגליה . בפועל, אירוע זה היה לאבן פינה לעבודה חלוצית בעתיד בבריטניה, ומפעל זה נמשך ללא הפסקה עד 1970 . כצפוי, החווה ה"תה למוקד הפעילות החלוצית ועובדה זאת הובנה גם על ידי המדריכים, שהיו מעורבים בוזמנית ב"הבונים" . הם עודדו את תנועת הנוער לערוך את המחנות השנתיים בחווה ולבקר את ההכשרה בכל עת . דוגמה אישית וממשית זו של רעיון "החלוץ", השפיעה רבות על צעירים רבים . השפעתה הייתה כה רבה, עד שלאסיה גלילי ) ממייסדי קיבוץ אפיקים ומאוחר יותר עורך "מערכות" ( , יחד עם חברי ארגון "החלוץ", הרגישו די בטוחים להעלות הצעה בכנס ותיקי "הבונים", הקוראת לכלי החברים לראות בחלוציות אחת המטרות ההגיוניות של התנועה . לאחר קבלת החלטה זו ניסו החלוצים להעביר אותה הצעה במרכז התנועה, שהצירים בו היו הרבה יותר ספקניים . ובכל זאת, לאחר דיון סוער, שמידי פעם יצא מכלל שליטה ההחלטה התקבלה גם במרכז התנועה .
|
|