|
|
עמוד:11
11 רבים מהצע < ר < ם ששהו Hostelsn ה < ו פליטים שהשתייכו לפני כן לתנועות הציוניות במרכז אירופה . אחדים מהמדריכים שלהם מצאו גם הם את דרכם לבריטניה, הודות להקצבה של 1,000 אשרות זמניות . בתחילה הם התפזרו ברחבי בריטניה, בחוות, Hostelsn ואפילו בבתים פרטיים, אבל לאחר שהושמו במחנות הסגר על ידי השלטונות הבריטיים חיפשו השליחים מקומות להכשרה קבוצתית מרוכזת, והודות לצירוף אינטרסים מעניין מאוד גם מצד משרד החקלאות הבריטי, נמצאו שש חוות לחלוצים הציוניים . לא עבר זמן רב והחלוצים החלו להביע עניין בשיתוף פעולה עם עמיתיהם האנגלים . כמה מהם כבר יצרו קשר בחוות ,Ringlestone אבל לרובם היה "החלוץ" האנגלי בגדר תופעה מוזרה . כל הקונטיננטליים היו בארצותיהם חברים במפלגה פוליטית והשתייכו לזרם קיבוצי בארץישראל . בניגוד להם, החלוצים באנגליה העריכו את עצמאותם הפוליטית . אך למרות ההבדלים התרבותיים התפתחו יחסים טובים בין כולם ומהר מאוד נשמעו קריאות לאיחוד התנועות, ומכיון שארגוני "החלוץ" שימשו ארגון גג של תנועות נוער, השאלה האמיתית הייתה אם תנועת "הבונים" בבריטניה מעוניינת להתמזג עם עמיתיה הקונטיננטליים . מה שחלק מחברי התנועה לא הצליחו לעשות בחורף 9391 ,1940 התאפשר בגלל תנאי המלחמה . המתנגדים להפיכת תנועת "הבונים" לתנועה חלוציתסוציאליסטית בלבד גויסו לצבא, ומי ששוחררו מהגיוס עבדו במרכזי הכשרה חקלאיים; ההוסטלים שימשו מודל חיקוי לחיי הקיבוץ . עקב כל אלה גברה האהדה למפעל החלוצי ותנועת "הבונים" הייתה בשלה לאיחוד, ורק דרשה עצמאות מהמפלגות הפוליטיות ומהזרמים הקיבוציים שבארץישראל . כזכור, במשך השנים 2491 1944 הייתה מפלגת פועלי ארץישראל מחולקת בתוכה בגלל ההבדלים האישיים והאידיאולוגיים בין סיעה בי לבין הרוב במפלגה . כצנלסון ידע שהשליחים בבריטניה הזדהו עם סיעות אלו . הוא האמין, שמיזוג הקבוצות החלוציות היה יכול לשמש את מטרות הסיעה של טבנקין, ולכן ניסה לדחות את האיחוד . "תרגיל" זה יצר הרגשת תסכול עמוק בקרב החלוצים, ויחד עם מספר שליחים נועזים איימו לפעול באופן עצמאי . כפי שנראתה מבפנים, הייתה התנהגותה של תנועת העבודה הארצישראלית הוכחה לאייכולתה המוחלטת להעריך את התנאים המקומיים בבריטניה . סוף סוף, ביוני 1944 נחתם האיחוד, בצירוף הבטחה לעצמאות התנועה ולשמירת שמה . מיד לאחר מכן כיוונה התנועה את המדריכים החדשים למרכזים פרובינציאליים, שנוצלו בעבר על ידי תנועות יריבות בשל מחסור כוח אדם בתנועת "הבונים" . תנועת "השומר הצעיר" נקטה גישה אידיאולוגית מובהקת, אשר הצליחה, הצלחה מוגבלת, לגזול את אוהד < השמאל בתנועת "הבונים" . לחלוצים האורתודוקסים ולאוהדיהם ה"תה מסגרת אחרת, בשם בח"ד, ואפילו אלה שנמשכו לרביזיוניזם היו יכולים להצביע על תנועת נוער משלהם בבריטניה . אך למרות העובדה ש"הבונים" המשיכה להיות התנועה הגדולה ביותר, נחלש מעמדה בקרב הקהילה בגלל התרחקות החברים משמירת מסורת, מה שנתן יתרון ל"בני עקיבא" . אין זה המקום לתאר את פעילות חברי "הבונים" במשך המלחמה; די לומר, שאחדים ביקשו לעבור ולשרת בבריגדה היהודית בזמן היווצרותה, ואחרים התגייסו לארגוני סיוע שנוסדו כדי לעזור לניצולי השואה . רוב החברים היו
|
|