פרולוג

עמוד:14

להתיישבות בנחלה בכפר­סבא . חנה אחותה נשארה ביפו לעבוד כצלמת אצל אברהם סוסקין . מאחר שלא נמצאה די עבודה לכולם חזרו הבנים לפתח­תקוה, ומרים נותרה עם סבה וסבתה לעזור בבישול ואפייה בבית האוכל שהקימו בכפר­סבא . לקוחות המסעדה היו פועלי הקטיף במטעי המושבה, אך בקיץ, משנסתיים הקטיף עזבו הפועלים וחזרו לפתח­תקוה והמסעדה נסגרה . עקב פרוץ מלחמת הבלקן בשנת 1912 התעכבו הכספים שהיו אמורים להגיע מרוסיה, והסב והסבתא נותרו ללא פרוטה . מרים, שעבדה באופן עצמאי, תמכה בהם במעט הפרוטות שהרוויחה . לאחר סיום המלחמה שבו הסבא והסבתא לרוסיה, ומרים מצאה עבודה בפרדסי פתח­תקוה ועמדה ברשות עצמה . 6 הפועלים היהודים התקשו להשיג עבודה חקלאית אצל האיכרים, ויותר מהם התקשו בכך הפועלות " . . . הן היו מוחרמות לחלוטין" . 7 כדי לקיים את עצמה מצאה מרים עבודה מזדמנת, עד שקיבלה עבודה במשתלת הוורדים של האיכר יעקב קרול, מהיחידים בפתח­תקוה ששמר על עקרון העבודה העברית . בפורים של שנת 1906 החלו להכין את המשתלה לנטיעת יער הרצל באדמת בית­עריף, היא בן­שמן . היה זה מפעל הנטיעה הראשון על אדמות הקק''ל . מרים רצתה להצטרף לנוטעים, אך רק בחורים התקבלו . 8 שם פגשה לראשונה את חברי "הקומונה הרומנית", שהיו בין הנוטעים . הם הציעו לה להישאר ולנהל את משק ביתם . מרים הסכימה, אך בתנאי שתעבוד רק מחצית היום בעבודות משק הבית ואת המחצית האחרת תעבוד בשדה . התנאי לא התקבל " . . . לא הסכימו, מחשש שמא ינצלוני יותר מדי . . . " 9 נראה כי חברי הקומונה הרומנית ידעו כי העבודה במשק הבית היא עבודה מתישה דיה והם לא רצו כי תקשה על עצמה עוד יותר בעבודת השדה : " . . . תנאי זה לא התקבל, מחשש פן תקשה עליה העבודה הכפולה" . 10 אפשר שהיה זה ביטוי לגישה הפטרונית של חברי הקבוצה לעבודת האישה בחקלאות, אך אפשר גם שהייתה זו מרים ש"ניצלה" את העיתוי המתאים להצהיר על כוונתה לצאת לעבודת השדה ולקבל בכך את ברכת חבריה . 6 . פרק * חיים, עמי 8 . 7 . מרים ברץ, שם, ענו' 9 . 8 . פרקי חייט, עמי 9 . 9 . שם, שם . 10 . מרים ברץ, שם, עמי 11 . 14

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא