|
|
עמוד:9
ניהול ארגונים במצבי חירום / / 9 חשיבות פחותה לתעסוקה והעדפת המשפחה והפנאי ( 2007 , Alexander, 2004 ; Howie ( . שינויים אלו עשויים להימשך גם חודשים ואף שנים לאחר האירוע . זאת לצד מנעד רחב של תגובות רגשיות : עיסוק נרחב ואובססיבי באירוע הטראומטי, ניסיון להכחיש או למתן את האירוע ואף התפרצויות זעם ( 2003 , Mainiero & Gibson ) . פעמים רבות תגובות הזעם מופנות כלפי מעסיקים בין שמסיבות לגיטימיות ( בשל דרישה להמשיך לתפקד כרגיל במציאות הכאוטית ) ובין שבגלל תחושת חוסר אונים המופנית כלפי גורמי סמכות ( 2003 , Mainiero & Gibson ) . כל אלו עשויים להוביל לירידה בפריון ולפגיעה בחוסן של הארגונים . פגיעה בחוסן של הארגון יוצרת, במעגל רחב יותר, פגיעה אפשרית במאמץ הלאומי המלחמתי מכיוון שהמשכיות העבודה בעורף היא מכרעת להישרדות ולתמיכה בלחימה . / ציפיות עובדים ואחריות הארגון בעת אירועי חירום טראומטיים עובדים מצפים מארגונים לאמפתיה ולהתאמת היחס למצב . ואכן נמצא במחקר כי בקרב עובדים בחברות שהפגינו אכפתיות וחמלה לאחר אירוע טראומטי, נמצאו רמות נמוכות יותר של חוסר שביעות רצון מן העבודה ( & Byron Peterson , 2002 ) . ממצאים אלו מחזקים את התפקיד החיוני של ארגונים כלפי עובדיהם בעיתות מלחמה וטרור . זאת ועוד, כשם שלמפקדים בשטח הלחימה יש תפקיד מכריע בהצלחת הקרב, המנהלים משמשים 'מפקדים' ישירים של עובדיהם ובעקיפין גם של העורף האזרחי במרחב התעסוקה, וחשיבותם להצלחת המאמץ המלחמתי חשובה לאין שיעור גם אם אינם מודעים לה . לכן תפקידם חיוני למשק כולו . מעמדת הניהול הם יכולים לעזור לעובדים ולחברות להתחיל להחלים בזמנים של משבר, בייחוד על ידי פעולות המדגימות חמלה ( 2002 , . Dutton et al ) . כשאנשים יודעים שהם יכולים להביא את הכאב שלהם למשרד, הם אינם צריכים להתאמץ להתעלם ממנו או להדחיק אותו, והם יכולים להמשיך לעבוד בקלות וביעילות רבות יותר ( 2002 , . Dutton et al ( . על כן בעת משבר ארגונים חייבים לתת עדיפות עליונה לרווחת עובדיהם ( , Argenti 2002 ) הן הפיזית הן הנפשית כי הם הבסיס להמשך תפקודו של הארגון . עם זה ולמרות הקושי יש צורך גם לשמור על המשך התפקוד המשימתי של הארגון, להתחשב בשיקולים עסקיים רחבים יותר ולנסות להתכונן לעתיד שכן אירועים מסוג זה גוררים שינויים ארגוניים ארוכי טווח שיש להיערך גם אליהם ( , Howie, 2007 ; Obłój & Voronovska 2024 ) . לכן המודל לניהול בשעת חירום המוצע במאמר זה סובב סביב חמישה צירים מרכזיים שארגונים צריכים לתת עליהם את הדעת בעת חירום – היערכות ראשונית וגמישה לחירום, תקשורת יזומה, אמפטית ומאובטחת, מנהיגות, משימתיות ושמירה על שגרות ותכנון צופה עתיד ( ראו תרשים 1 ( .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|