|
|
עמוד:13
מבוא 13 וקשיים, הנובעים מעצם הלקות ומנוכחותה בחיים הרגשיים, ההתנהגותיים והחברתיים של הילד . בקרב התיאורטיקנים והמטפלים רווחת עדיין הגישה, המבחינה בין היבטי הלקות עצמה לבין ההיבטים הרגשיים – משפחתיים, ההתנהגותיים והחברתיים . גישה זו יוצרת קושי בהבנת הילד בעל הלקות ובראייתו כיֵשות שלמה בעלת קשיים וצרכים מגוונים . חמור מכך : גישה זו מטילה אשמה כבדה על הורי הילד, שאינם מסוגלים להתמודד עם צרכיו המיוחדים באופן חינוכי – נורמטיבי . גישות חדשות, מחקריות וקליניות, מאפשרות התבוננות רחבה יותר בנושא — ראייה רב – תחומית ויכולת אינטגרציה בין היבטי התסמונת לבין השלכותיהם על מהלך התפתחותו של הילד לאורך שנות גדילתו . על – פי גישות התפתחותיות אלה ( , Thomas , Chess & Birch , 1970 ; Barkly Stern , 1985 ; Greenspan , 1998 ; Brown , 2000 ; Ponagy , Gergely , Jurist ; 1977 Target , 2002 & ועוד ) ניתן לראות סימנים לתסמונת כבר משלב העוברוּת . השפעתה של התסמונת על מהלך התפתחותו של הילד ניכרת כבר מהינקות המוקדמת . תהליכים נוירולוגיים מרכזיים המעורבים בפונקציות הנוגעות למערכת הזיכרון, להתפתחות הסנסו – מוטורית, להתפתחות השפה ויכולת הוויסות, יוצרים תשתית לשינויים התפתחותיים כבר בתהליכי ההתקשרות הראשוניים, ובהמשך — בהתפתחות הרגשית . ואם נוסיף לכך את מעורבותה של הלמידה הלא – פורמלית ( למידת מודלינג, למשל ) והלא – מילולית, כמו גם המילולית, בהתפתחות היחסים הבין – אישיים, ואת מעורבותם של יחסים רגשיים ביכולת לפתח כישורים חברתיים — נראה מהו הבסיס להפרעה התפתחותית גם במישור ההתנהגותי הבין – אישי . יוצא אפוא שתסמונת לקות למידה – קשב – וריכוז נוטה להתקיים בעוצמות שונות בכל תחומי החיים של הילד — כגורם ראשוני וכגורם משני — ומכך נובע הרציונל של הספר : יש להתבונן בה בגישה רב – תחומית ! מודל ההתייחסות האינטגרטיבי מזהה ארבעה מוקדי קושי עיקריים, המאפיינים את הלקות ומתגלים בעוצמה שונה ובהיקף שונה בקרב כלל הילדים הלוקים בה :
|
|