|
|
עמוד:14
ז י ג מ ו נ ד פ ר ו י ד [ 14 ] פופולרית של פרופסור קארל בְרוּהְל — סמוך לבחינות הבגרות — שהחלטתי להירשם ללימודי רפואה . באוניברסיטה שאליה התקבלתי ב- 1873 6 חוויתי מספר אכזבות, מהן גם כמה עמוקות מאוד . כבר בתחילה גיליתי שמצפים ממני לראות את עצמי כנחות וכזר בהיותי יהודי . דחיתי זאת בתוקף . מעולם לא הייתי מסוגל להבין מדוע עליי להתבייש במוצאי או ב"גזע" שלי, כפי שאנשים החלו לכנות זאת באותם ימים . על ההשתייכות לעם, שנשללה ממני, ויתרתי בלא צער רב ( הכוונה היא לא ליהדות אלא דווקא לאופציה להשתייך לסביבה המקומית ) . סברתי כי לעובד נחוש מוכרח להימצא מקום ולוּ צנוע בחברה האנושית גם בלא השתייכות כזאת . ואולם, להתרשמויות ראשונות אלה באוניברסיטה הייתה תוצאה אחת שהתבררה כבעלת משמעות : הקדמתי להבין שנגזר עליי להשתייך לאופוזיציה ולהיות מוּדר ומנודה מ"הרוב הקומפקטי" . בכך הוכשרה אצלי הקרקע לגילוי מידה מסוימת של עצמאות בשיפוט . עם זאת, בשנותיי הראשונות באוניברסיטה נאלצתי לגלות שמהותם והגבלתם של כישוריי הם שמנעו ממני להצליח במקצועות מדע רבים, שלעומקם צללתי בלהט נעוריי . וכך התוודעתי לאמת שבאזהרתו של מפיסטו : 6 אוניברסיטת וינה, שבה הוסמך פרויד כרופא בשנת 1881 .
|
|