פתח דבר

עמוד:3

| פתח דבר 3 מקום . ובכללה הקהילה היהודית כבני מיעוט דתי האוכלוסייה העממית בפרובינציה זו, מיוחד מוקדש במאמר לתיאור קורותיה של עיר הבירה קהיר, המשמשת כמעין בבואה בעקבות התיאור המפורט ניתן לתהליכים מקיפים שעברו על מצרים העות'מנית בכללה . לערער על התפיסה שרווחה בהיסטוריוגרפיה שלפיה מצרים העות'מאנית עברה תהליך עשרה, שאפשר את - עשרה והשמונה - שקיעה תרבותי, חברתי וכלכלי במאות השבע כיבושה על ידי הצבא הצרפתי של נפוליאון . מאמרו של אביעד הכהן, הבא בעקבותיו, משרטט את קווי המתאר של היצירה - הרבנית במצרים, בדגש על תחומי המשפט עברי הציבורי, למן אמצע המאה השבע עשרה . יצירה זו כוללת ספרי שאלות ותשובות, תקנות קהל - עשרה ועד למאה התשע המאמר מנתח בהרחבה כמה מאותן תשובות, ומראה כי הן נוגעות וספרות מנהגים . בסוגיות העתידות ללוות את המשפט הציבורי עד ימינו, ומכאן שניתן לעשות בהן שימוש, ולמצוא בהן מקור השראה, גם בעולם המשפט העכשווי של מדינת ישראל . בין הסוגיות הללו : שאלת חופש הביטוי והעיסוק, חירות התנועה וחירות הפרט, ועקרון השוויון . מכאן ואילך האסופה פונה לדון בדמויות ייחודיות שנשתכחו בחלקן, וזאת באמצעות עיון במפעל הספרותי הענף שהותירו אחריהן . מדובר ברבנים שכיהנו במשרות נכבדות בקהילות החשוב ות במצרים, דהיינו בקהיר ובאלכסנדריה . מאמרו של אברהם דוד דן בדמותו של ר' שמואל אבן סיד, שהיה מנהיג הקהילה - עשרה ובראשית המאה השבע - היהודית בקהיר ובאלכסנדריה עוד בשלהי המאה השש עשרה, אך רק רסיסי מידע השתמרו אשר לפועלו . המאמר סוקר את יצירתו ואת מעלליו . מתוך המאמר עולה מעורבותו 1619 במצרים, ובעיקר בירושלים, שאליה הגיע בשנת הרבה בעסקי ציבור ונכונותו למסור את נפשו עבור הקהילה היהודית . בנסיבות אלו אף הובל לבית האסורים לפרק זמן קצר בחיי ו . בשלהי המאמר כלו לות מספר תעודות מגניזת קהיר, שחלקן הופיעו בדפוס בעבר וחלקן טרם התפרסמו עד כה, השופכות אור נוסף על דמותו . גיבור מאמרה של טלי בוסקילה הוא הרב אברהם הלוי, ששימש אב בית דין בקהיר . במרכז המאמר פולמוס הלכתי שהתנהל במצרים על אודות קביעת 1712 – 1684 בשנים מועד הלידה המדויק, וממילא תאריך ברית המילה של הרך הנולד . מאמר זה חושף את

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא