פתח דבר

עמוד:2

פתח דבר | 2 בעוד שחוקרים כה מעטים מתעניינים ביהודי האזור הזה בדורות האחרונים . – 1 נדמה לי כי התשובה העיקרית נעוצה בבעייתיות של המקורות . . . גם אליאב שוחטמן, שסקר במבואו לשו"ת מ הר"ם גאויזון את לימוד התורה במצרים עשרה, התייחס "למיעוט הידע" הקיים על חכמי תקופה זו, אך הזהיר כי - במאה השבע : הזה אין להסיק ממנו על נסיגה בל ימוד התורה במצרים בפרק הזמן ידיעותינו על מצב לימוד התורה ועל רצף לימוד התורה במצרים בין חכמים ובין תלמידיהם זעומות ביותר . ביחס לרוב החכמים שחיו ופעלו במצרים אין בידינו די ידיעות לא באשר לזהותם של רבותיה ם ולא באשר לזהותם של התלמידים שהעמידו . הידיעות שבידינו ביחס לישיבות שנמצאו במצרים זעומות עוד יותר . . . ואולם תהא זו אך טעות לחשוב כי מיעוט הידיעות יש בו כדי ללמד כאילו נפקד 2 לימוד התורה ממצרים וכאילו לא נתקיימו שם ישיבות" . המחקר, הכנס, ואסופת המאמרים שמצטרפת אליהם עתה, נועדו כולם להסב את תשומת עניינם להבהיר, כי לבם של החוקרים לתקופה זנו חה זו בחקר הקהילה היהודית במצרים . אמנם מניינם של המקורות על חכמי התקופה ויצירתם הוא מועט, אך עדיין יש באילו הנותרים כדי לשמש חומר גלם לשחזור פרק זמן מרתק אך עלום בתולדותיה של הקהילה היהודית במצרים וחכמיה . המקורות ממתינים בחלקם בגנזי ספריות עלומות, בצפייה כמוסה שיבואו חו קרים וינערו מעליהם את שכבות האבק, יחשפו באמצעותם עולם גדוש בידע תורני, וידלו ממנו עו בדות ההיסטוריות וחברתיות . בהרחבה את שאסופת המאמרים שלפנינו פותחת במאמרו של יורם מיטל, הפור קורותיה של מצרים תחת חסותה של הא ימפריה העות'מאנית . מאמר מפורט זה מאפשר לקורא להכיר את הזירה הפוליטית והחברתית שבמסגרתה פעלה הקהילה היהודית במצרים . המאמר מתמקד בתיאור מנגנוני השלטון שהתגבשו במצרים, ששילבו גורמים גם בשרטוט קווי המרקם החברתי שלומקומיים במערכת הממשל העות'מאני, 23 יעקב לנדאו, ""המקורות לחקר יהודי מצרים ויהודי תורכיה בדורות האחרונים" ] פעמים 1 . תשמ"ה [ . 58 אליאב שוחטמן, שו"ת רבינו מאיר ג אויזון, ח"א, ירושלים תשמ"ה, עמ' 2

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא