|
|
עמוד:14
14 גבריאל צורן מתפצל בתקופה זו לשני מהלכים נפרדים . חוויית האבהות שחווה דויד גרוסמן בתקופה זו מניבה גם שפע של ספרי ילדים, ביניהם סדרת "ספרי איתמר" הפופולרית, ורבים אחרים, וכמו-כן שני רומאנים לנוער, שזכו לקהל קוראים נלהב גם מקרב המבוגרים, יש ילדים זיגזג ( 1994 ) ו מישהו לרוץ אתו ( 2000 ) . התקופה השלישית, שראשיתה בערך ב- ,2003 קשורה אף היא בחוויית הורות, אולם הפעם - חוויית הורות לילדים גדולים הנקראים לשירות צבאי ; וזמן קצר לאחר-מכן, הטראומה של השכול . נושאי כתיבתו באותה תקופה קשורים בחוויה של הקדשת הבן והועדתו למשימות לאומיות ( המסה המקראית דבש אריות, 2003 ; והרומאן אשה בורחת מבשורה, 2008 ) , והתקופה נמשכת בסיפורים על התמודדות עם בשורות קשות ואסונות ( נופל מחוץ לזמן, 2011 ; סוס אחד נכנס לבר, 2014 ; ו אתי החיים משחק הרבה, 2019 ) . בתקופה זו ניתן להבחין שוב בשילוב הדדי בין הספֵירה האישית לציבורית, שהרי הטראומה שביסוד הסיפורים הללו כרוכה על-פי-רוב בהתערבות של רשויות פוליטיות בחיי הפרט, ורפיפות הקיום בכללותה נתפסת בתקופה זו בעיקר כתוצר של עמידה 4 מול שרירות ציבורית . כמו שאמרנו, ה"תקופות" האלה אינן מופרדות בחדות, וחלק נכבד מאוד מן התמטיקה ומן האפיונים האמנותיים בכתיבתו של דויד גרוסמן חוצה את גבולותיהן וניכר, לעתים בבירור רב, לאורך כל התקופות . אם הקו הכרונולוגי הליניארי כמאפיין של התפתחות מעורר אפוא אי-נחת, אפשר גם ללכת בדרך אחרת, ולהמיר את הכרונולוגיה במיפוי, שיציג את מכלול היצירה במונחים מרחביים יותר . מיפוי כזה ייצור מודל מדומיין ומופשט לא פחות מזה הכרונולוגי, אף-על-פי-כן הוא יכול להפנות את שימת-הלב לדברים קצת שונים, ולסייע מעט לאישוש הדברים שכבר הובחנו . 4 דיון מפורט בפרטי האירועים של קיץ 2006 הכרוכים בנסיבות נפילתו של אורי גרוסמן, בתגובותיו הציבוריות של דויד גרוסמן למהלך המלחמה לפני האסון ולאחריו, ובתגובות לכל אלה, ראו במאמרו של מיכאל גלוזמן ( 2019 עמ' 350 - 357 ) .
|
|