|
|
עמוד:11
רתח דבר׀ 11 מרכיב מכריע בשינויים היסטוריים . הוא מילא תפקיד גדול בעיצוב ההיסטוריה, יותר מכל בעל חיים אחר שחולק איתנו את החיים בכפר הגלובלי שלנו . בעמודי הספר הזה, הרוויים דם ומחלות, תצאו למסע כרונולוגי מיוסר ומוכה יתושים בהיסטוריה הקולקטיבית הפתלתלה שלנו . ב- 1852 הכיר קרל מרקס בעובדה ש"בני אדם בוראים את ההיסטוריה שלהם, אבל אין הם בוראים אותה כרצונם . " היתוש העיקש, שאינו יודע שובע, הוא שחרץ את גורלנו . "ייתכן שזו סטירת לחי חצופה לכבוד העצמי של המין שלנו," כתב ההיסטוריון המהולל פרופסור ג'ון ר' מֶקניל מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, "לחשוב שיתושים נחותים ונגיפים חסרי דעת מסוגלים להכריע בעניינים בינלאומיים ; אבל הם מסוגלים . " אנו נוטים לשכוח שההיסטוריה איננה תוצאה של הבלתי נמנע . בסיפור הזה קיים מוטיב חוזר, והוא יחסי הגומלין בין מלחמה, פוליטיקה, נסיעות, מסחר, הדפוסים המשתנים של האקלים הטבעי והשימושים שעושה האדם בקרקע . היתוש אינו חי בחלל ריק, ושליטתו העולמית נולדה מתוך מאורעות היסטוריים, הן טבעיים והן מעשה ידי האדם וחברתו . מסענו הקצר יחסית, מהצעדים הראשונים שעשינו באפריקה ועד נדודינו ההיסטוריים מחוץ לאפריקה וברחבי העולם כולו, הוא פועל יוצא מן הזיווג האבולוציוני הזה בין טבע לחברה . אנחנו, בני האדם, מילאנו תפקיד חשוב בהעברת מחלות שנישאות בידי יתושים, באמצעות נדידות עמים ( כפויות או אחרות ) , צפיפות אוכלוסין ולחצים דמוגרפיים . ביות צמחים ובעלי חיים ( שהם כלי קיבול למחלות ) בידי האדם במהלך ההיסטוריה, התפתחות החקלאות, בירוא היערות, שינויי האקלים ( עקב גורמים טבעיים או מלאכותיים ) , מלחמות, סחר עולמי ונסיעות — כל אלה תרמו את חלקם בטיפוח האקולוגיות האידיאליות להתפשטותן ולתפוצתן של מחלות הנישאות בידי יתושים . אבל היסטוריונים, עיתונאים והזיכרון האנושי המודרני רואים במחלות ובמגפות נושא משעמם למדי, בניגוד למלחמות, כיבושים, וגיבורי- על לאומיים שהם לא פעם מנהיגים צבאיים אפופי אגדה . הספרות נוטה לייחס את גורלן של אימפריות ואומות, את הניצחונות והמפלות במלחמות מכריעות, ואת עיצובם של מאורעות היסטוריים הרי גורל למעשיהם של שליטים יחידים ומצביאים דגולים, או לפעולתם של גורמים אנושיים כלליים יותר כגון פוליטיקה, דת וכלכלה . היתוש נמחק כליל מן ההיסטוריה והוצג
|
|