|
|
עמוד:יא
פ ת ח ד ב ר | יא במגילת אחימעץ בן פלטיאל, אריאל שוה בלשון רש"י ואהרן שויקה בספר השאילתות . אחרים עסקו בלשונן של סוגות שהתפתחו בתקופה הזאת : יהושע גרנט בפיוטים בארמית ואילנה ורטנברג בחיבורים על לוח השנה העברי . והיו שהמוקד שלהם בתופעות לשון מסוימות : אילן אלדר בתחיות של לשון המקרא ושין – ג'י פרנג בתופעה דקדוקית בארמית של חילופי בניינים . במחקרים הללו באו לידי ביטוי שאלות מרכזיות הנוגעות לחקר לשון ימי הביניים, ובהן שאלות הנוגעות למגע בין לשונות : עברית וערבית ( אוירבך, גורגוני, ורטנברג ויעקב ) , עברית ואיטלקית ( ריז'יק ) , עברית וצרפתית עתיקה ( ורטנברג ) , וגם כמובן היחסים העדינים שבין העברית ובין הארמית ( גרנט ופרנג ) . דיונים אלו עומדים לצד שאלות מהותיות הנוגעות ליחסים עם תקופות קדומות ותקופות אחרות של העברית והארמית . בהקשר הזה יצוינו בין השאר מאמרו של אלדר, העוסק בתחייה של לשון המקרא ; הבירור של יעקב, הנוגע להופעותיה של לשון חז"ל בלשון משנה תורה של הרמב"ם ; עיסוקו של פרנג בשאלה של חילופי הבניינים בארמית היהודית המאוחרת ; הבירור של ריז'יק, המבקש לדעת אילו חלקים במגילת אחימעץ דומים ללשון המקרא ואילו ללשון חז"ל ; המחקר המתודולוגי של שוה, המבקש להכריע מה נכלל בגדר חידוש מילים ; ולסיום העיסוק של שויקה ביחס שבין הלשון של הגאונים ללשון של התלמוד הבבלי . חלקו השלישי של הקובץ מוקדש לעיסוק בחוכמת הלשון . שמונת המאמרים בחלק הזה עוסקים בהיבטים שונים של ספרות הדקדוק הרבנית, הקראית ואף השומרונית, והוא מציג בפנינו מנעד של מחקרים בתחום הזה . שני מאמרים מוקדשים לשאלות פילולוגיות הנוגעות להיסטוריה של חיבור מסוים : אמיר געש דן בשפה המקורית של ספר תשובות של דונש הלוי בן לברט, ויהודית קוגל מבקשת לפענח את זמנו, מקומו ותפקידו של החיבור "קִצור שרשים" . נדיה וידרו, ליאורה פטרובר ואלנתן חן מבקשים לאפיין מתודות וקווים מנחים בחיבורים ספציפיים . וידרו מציעה קווים מנחים לשיטת הסימנים במיון הפעלים העבריים במסורת הקראית . פטרובר מאפיינת את היחס שבין רד"ק לבין קודמיו, חיוג' ואבן ג'נאח . בדומה לה חן בוחן את העקרונות המנחים את אבן ג'נאח בדקדוק : כיצד הוא בוחר בין תאוריות מתחרות, וכיצד זה השפיע על האופנים שבהם לעיתים יישם את תורת חיוג' ולעיתים חרג ממנה . בהקשר הזה חן מאפיין הסברים בלשניים שונים שאבן ג'נאח נותן כאשר הוא משווה בין צורות . כך גם ותד בוחן את ההסבר הפונולוגי "הנח הנעלם" בספר המסלול של אבי יצחק אברהם בן מארות' השומרוני . שני מאמרים נוספים עוסקים בשימושיה של חוכמת הלשון מחוץ לעיסוק בדקדוק עצמו . ג'פרי כאן בוחן את הדרכים שבהן ביקשו קראים להבטיח את הקריאה הנכונה של הטקסט המקראי, וחיים א' כהן עוסק בזיקה שבין מדקדקי ימי הביניים ומדקדקי התפילה באשכנז .
|
|