|
|
עמוד:י
י | פ ת ח ד ב ר באופן מהותי ממחקר העברית והארמית בתקופות אחרות ? כיצד נוצרו הסוגות החדשות — מה מקורות ההשראה שלהן ומה עיצב את אופיין ? לצד העיסוק בלשון בתקופה המיוחדת הזאת ביקשנו לטפל בשאלות הנוגעות לחקר חוכמת הלשון, תחום עיוני שנתהווה בתקופה הזאת, ולבחון שאלות מעין מה היחס בין המסורת העברית לחקר הלשון בתקופה הזאת ובין מסורות שכנות אחרות או מהם העקרונות שהנחו את המדקדקים בעיצוב הדקדוק . הכינוס עסק בשאלות הללו באופן ישיר, ולעיתים מתוך עיסוק בפרטים הנוגעים לחיבור אחד או למשנהו ניתוסף ידע להבנה הקולקטיבית בנוגע לשאלות הרוחביות הללו . הכרך שלפנינו מציג אפוא מקבץ עשיר של עשרים מאמרים העונים לשאלות שהוצגו ולשאלות אחרות, ונכללים בו מחקרים העוסקים בנושאים שונים בתחומי העניין האלה . אנחנו מקווים שעלה בידינו להעמיד מכלול של מחקרים העומדים יחד ומציגים תמונה מהימנה של המחקרים המתנהלים בימים אלו בתחומים הללו, ושהם ישמשו יסוד למחקרים נוספים בתחום הזוכה כעת לעדנה מחודשת . הקובץ עשוי שלושה חלקים . בחלקו הראשון של הקובץ שני מאמרים המציגים עיסוק כללי בשני תחומי הידע המרכזיים של הספר, ואף יש בהם מיפוי ואפיון של סוגי המחקר שנעשו בעבר והמתקיימים בימים אלו הן בחקר הלשון הן בחקר חוכמת הלשון, תוך התייחסות ישירה גם למאמרים רבים הכלולים בכרך הזה . מאמרו של אהרן ממן דן בבעיות תיחום גבולות מלאכתו של חוקר לשון ימי הביניים וחוקר חוכמת הלשון בימי הביניים, הן במרחב הגאוגרפי הן בכרונולוגיה, תוך אתגור התיחום המקובל של תקופות הלשון . לאור עיסוקו הנרחב של ממן בתחומים הללו הוא אף מציג את הקשיים המתודולוגיים והתמטיים שבמחקרם . הוא נוגע בבעיות הנובעות הן מן ההיבט הסינכרוני הן מן ההיבט הדיאכרוני, וממגוון התרבויות שבהן צמחו גם העברית וגם חוכמת הלשון העברית . מאמרו של אליצור בר-אשר סיגל מתמקד בחקר הלשון, והוא מבקש לאפיין מבחינה תאורטית את העברית והארמית בימי הביניים כלשונות ספרות . בר-אשר סיגל מיישם במאמר הזה את הידע שנרכש במחקר הפילולוגי של שפות שהשימוש הפונקציונלי-חברתי שלהן הוא בהקשר ספרותי בעיסוק התאורטי הנוגע לרכישה של שפה שאיננה שפת האם . כחלק מהדיון במאמרו הוא ממפה את הדיונים הקיימים בספרות החוקרת את העברית והארמית בימי הביניים, ומתייחס בהקשר הזה לכל המאמרים העוסקים בחקר הלשון המתפרסמים בקובץ הזה . בחלקו השני של המאמר הוא מיישם את החלק התאורטי בחקר סוגיות דקדוקיות בארמית של ספר הזוהר . עשרת המאמרים בחלקו השני של הספר עוסקים בהיבטים שונים בחקר העברית והארמית של ימי הביניים . חלק מהמאמרים מוקדשים ללשון של מחבר או חיבור מסוימים : ברק אוירבך עסק בלשונו של אבן תיבון, פרנצ'סקה גורגוני במינוח הפילוסופי שיצר טודרוסי בתרגומיו, דורון יעקב בלשונו של הרמב"ם, מיכאל ריז'יק
|
|