|
עמוד:9
דיון משווה על דמוקרטיות בנסיגה 9 המשפט מרגיזים תכופות את האג'נדה הפופוליסטית, בדיוק משום שהם עשויים לקחת על עצמם את התפקיד של "שמירה על שלמות הליך החקיקה" והגנה מפני "נסיגה חוקתית" . 19 כאשר בתי משפט הופכים למי שמגן מפני נסיגה דמוקרטית, יש נטייה להרחיב את המנדט שלהם ולראות את מערכת המשפט כמגינה על דרישות הליבה המינימליות לדמוקרטיה . או אז בתי המשפט הופכים למטרות להתקפה פוליטית, למשל במדינות כמו פולין ו הונגריה , שבהן צמצום כוחם של בתי המשפט הוא נדבך מרכזי באג'נדה הפופוליסטית . יסחרוב מוסיף כי גם במדינות רבות אחרות, כמו ישראל, דרום אפריקה וארגנטינה, מנסה השלטון להשתמש בגל התמיכה הפוליטי שלו כדי להכניע את מערכת המשפט . כשדונלד טראמפ התלהם נגד "מי שנקראים שופטים" ( so - called judges ) או "השופט המקסיקני", הוא הצטרף למקהלה מתוזמרת היטב של התקפות על עצמאות הרשות השופטת, שהיא מכשול בפני אג'נדה פופוליסטית-סמכותנית . 20 היכולת המוסדית להתנגדות שיפוטית – מוגבלת . בהתאם לשיטת מינוי השופטים, הרשות המבצעת מרוסנת לפרקי זמן משתנים . ב ארגנטינה , ממשלת קירשנר ביקשה שוב ושוב להדיח כל שופט פדרלי ברוב קולות בקונגרס, איום שהסתיים רק עם תבוסת הפרוניסטים בבחירות הלאומיות . ב פולין , הממשלה הגבילה את יכולתו של בית הדין החוקתי לפרסם דעות והטילה מגבלות לגיל פרישה כדי להדיח רבים מתפקידם – טקטיקה שנלקחה מהתקפות אורבן על בית המשפט החוקתי ההונגרי . ב ארצות הברית , ההצלחה העיקרית של ממשל טראמפ הייתה מינוי מהיר של שופטים צעירים בעלי גוון אידאולוגי שישנו את הערכות הפוליטית של מערכת המשפט הפדרלית לדור הבא . 21 ווצ'ייק סאדורסקי כותב בספרו 22 כי בעלי שררה פופוליסטיים נוטים להתייחס אל בתי המשפט כגורם מסוכן ומתייגים את המוסד כאיום . לא אחת, מיד לאחר הבחירות הם פועלים לתקוף את בתי המשפט . כך למשל הוצגו השופטים בתור ״אויבי העם״ בכותרת 19 שם, בעמ׳ 90 - 92 . 20 שם . 21 שם . 22 סאדורסקי, ,p anDEMic oFp opulists לעיל ה״ש ,3 בעמ׳ 106 - 107 .
|
|