|
|
עמוד:9
9 חכמה לשלמה עם תיאור מפורט של החיים עצמם - טקסים, מתחים והתמודדויות - הוא זה שמספק לכתיבתו של דשן את החתימה והסגנון הייחודיים לה . זו "פונקציית המחבר" של דשן ( גירץ 1988 ) . באחד מחיבוריו הידועים שאל האנתרופולוג קליפורד גירץ במה מתאפיין התיאור האתנוגרפי . אחד המרכיבים שמנה היה שתיאור אתנוגרפי הוא מיקרוסקופי . הוא נעשה בקהילה, באינטראקציות בין אנשים בודדים או בהתנהלות של השחקנים עם עצמם . אנתרופולוג טוב חייב להתחבר לרמה המיקרוסקופית של העולם ולתאר אותו עבור הקורא . מרכיב נוסף ומהותי לא פחות הוא "להציל את ה'אמור' של השיח החברתי מן ההתארעויות החולפות ומתכלות שלו ולחקוק אותו באופן שאפשר יהיה לחזור ולעיין בו" ( גירץ 1990 [ 1973 ] : 31 ) . רבים מהטקסטים של דשן נכתבו לפני ארבעה וחמישה עשורים, על חוויות חיים שכמעט אינן קיימות בצורתן המקורית . ככל הנראה, רבים מהאנשים כבר אינם עימנו . יחד עם זאת, אופי השדות שחקר דשן, בחירת המקרים שבהם בחר להתמקד במסגרת השדות האלה והשקדנות שבאיסוף הפרטים - כל אלו הופכים את הטקסטים לכאלה שניתן לחלץ מהם תמונות ותובנות שרלוונטיות גם כיום : הכמיהה לזהות חברתית עוטפת, הקשר החזק של מזרחים ליהדותם, ייחודיותה של הדתיות המזרחית, הקשר ההדוק בין דת לפוליטיקה ועוד . במובן זה נותרה יצירתו של דשן שרירה, קיימת ואקטואלית . כאנתרופולוג ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו דשן נתן קדימות לנתונים . בכתיבתו, מטרת התיאוריה היא להסביר את הנתונים . היא אינה עומדת בפני עצמה, אך עם זאת היא משמעותית . כתיבתם התיאורטית של שלמה דשן ועמיתו למחקר וכתיבה משה שוקד, במיוחד מסוף שנות ה- 60 ועד סוף שנות ה- ,70 הייתה נטועה בפרויקט בניין האומה ומשרתת אותו . שניהם הושפעו עמוקות מאסכולת מנצ'סטר הנודעת בעת שקיבלו שם את הכשרתם . שלמה דשן ומשה שוקד רכשו את הכשרתם כאנתרופולוגים באנגליה בזכות פרויקט ברנשטיין . סידני ברנשטיין היה לורד אנגלי
|
|