|
|
עמוד:12
12 יונה שפר הדתות המונותיאיסטיות עד העת החדשה, ועוסק בחיפוש אחר צדק חברתי ובסוגיה של מדע מול דת . כמו כן משולבת בו ביקורת מרומזת על הדיכוי שהפעיל משטרו של עבד אלנאצר . מילסון מגדיר את הרומן "מיתולוגיה מחפוזית" ( 125 : 1999 Milson ) . האירועים מתרחשים בשכונה בקהיר בתקופה לא מוגדרת, אך מתוך התיאורים מדובר בטרום העת החדשה . השכונה - שממנה צמחה מצרים על פי הסיפור - נקראת שכונת אלגַבַּלַאוִי על שם מייסדה, המסמל את האל ( שמו נגזר מן הפועל גַבַּלַ, שהוראתו לברוא ) . הרומן נחלק לחמישה חלקים ול – 114 פרקים, אלוזיה לחמשת חומשי תורה ול – 114 הסוּרוֹת בקוראן . חמשת החלקים נקראים על שם דמויות המפתח בכל חלק : אדהם ( בן דמותו המחפוזי של אדם הראשון, ועל כך מעידה גם האליטרציה בין שני השמות ) ; גַבַּל ( המקביל למשה, שקיבל את התורה בגַבַּל אלטוּר - הר סיני ) ; רִפאעה ( ישו שעלה - אִרְתַפַעַ, או רֻפִעַ - השמַימה ) ; קאסם ( מֻחַמַּד, שכונה גם "אבו אלקאסם", על שם בנו ) ; עַרַפַה ( איש המדע המודרני . השם נגזר מן השורש ער"ף, המציין ידיעה ) . החלק הראשון מתאר כיצד מגורש מהבית אדהם, בנו המועדף של אלגַבַּלַאוִי, לאחר ניסיונו להתגנב לחדר הסודי של האב ולקרוא את עשרת תנאי ההקדש שבבעלותו ( ההקדש הוא מקור רווחיו של אלגַבַּלַאוִי, ובזכותו מתפרנסים גם תושבי הסביבה ) . שלושת החלקים הבאים מקבילים לסיפורי מאבקם של משה, ישו ומֻחַמַּד בעריצות, והם מתמקדים בהשתלטותם של מנהלי ההקדש והבריונים השכונתיים ( פֶתֶוַּאת, ביחיד פֶתֶוָּה ) לתקופותיהם על כספי הציבור ובמשטר הדיכוי שהם מנהיגים בשכונה . החלק החמישי הוא יוצא דופן הן משום היעדר הזיקה בינו ובין כתבי הקודש והן משום התקוות שמעורר גיבורו עַרַפַה . גַבַּל, רִפאעה, קאסִם ועַרַפַה חולקים מטרה זהה : להשליט את הצדק בשכונה ולמגר את העוול שעושים מנהלי ההקדש והפֶתֶוַאת, איש – איש בדורו . אולם בעוד גַבַּל, רִפאעה וקאסִם פועלים בשם
|
|