מבוא

עמוד:8

בראשית 1918 הוולו דיונים על הרכב ועד­הצירים והגדרת סמכויותיו . משרד הברית, כנציגה של תנועת פועלים ציונית עולמית גדולה, תבע מההנהלה הציונית בלונדון לצרף הבריו לוועד­ הצירים . ערב צאתו של ועד­הצירים לארץ נודע, שקפלנסקי, החבר במשרד הברית העולמית, יצורף לוועד . 3 ואולם, במהרה התברר שאין אישור לכך, ועל כך כתב בן­צבי מניו­יורק לקפלנסקי, שהיה בהאג . 4 במארס 1918 עוד הניחו בן­צבי, וכמוהו גם בן­גוריון 5 והמפלגה, כי לא תם המשא­ומתן על צירוף נציגי הברית מחויל ומהארץ לוועד­הצירים, והתכוונו לקבוע במשאל את מועמדיהם לשליחות חשובה זו . בראשית אפריל 1918 הגיע לארץ ועד­הצירים, בראשות חיים וייצמן, והחל בפעולתו . משרד הברית המשיך במו''מ עם ההנהלה הציונית בלונדון לממש תביעתו, בעוד פועלי­ציון בארץ מעלים תביעה זו מוייצמן בארץ . חלפה מחצית השנה והמו''מ נמשך ללא תוצאות . בנובמבר 1918 כתב מזכיר פועלי­ציון בארצות הברית אל חברי משרד הברית : "כבר הברקנו לכם, שמסרנו למשרד הברית את מלוא הסמכות בדבר הוועדה האי"ת ] ועד­הצירים [ . היינו מאוד רוצים שהנציג בוועדה יהיה החבר קפלנסקי . הוועד המרכזי החליט שאם קפלנסקי לא יוכל לנסוע הוא מינה את החברים הבאים לוועדה זו, לפי הסדר הבא : בן­גוריון, בלומנפלד, ואלדשטיין, חזנוביץ', בן­צבי ושוחט . . . ] וסיים בשאלה [ : מה מצבן של השיחות בדבר הוועדה הא"ית ? ' * . ' הנציגים המועדפים לוועד­הצירים, במועד זה, הם החברים הארצישראלים המנויים לעיל, והסמכות למו"מ בידי משרד הברית העולמית . ב­ 12 בינואר 1919 פנה משרד הברית לוייצמן ) שחזר מהארץ לאנגליה בראשית אוקטובר ( ודרש את 'ההסדר הסופי' של השתתפות הברית בוועד­הצירים, על ידי צירופו המיידי של בלומנפרד ומתן אפשרות לצרף נציגים נוספים . 7 בו בזמן החלו חברי פועלי­ציון בארץ­ישראל לשקול את דבר השתתפות חבריהם וחברי המפלגות מחו"ל בוועד­הצירים, לאחר שהכירו מקרוב את אנשי הוועד, דרכי עבודתם, מגמותיהם ושיטותיהם, ואת יחסם ליישוב ולמוסדותיו . ואולם, גם הם לא סתמו אז את הגולל על אפשרות צירופם לוועד­הצירים : ''בנוגע להשתתפותנו בוועדה הציונית נודיע לך מחר בטלגרמה מיוחדת . אצל אחדים מאתנו ישנם אי­אלה ספקות בנוגע לשאלה עד כמה שזה רצוי לנו, שנרגע הנוכחי נכנס לוועד­הצירים . ביהוד למעמד הפועלים אץ שום יסוד להיות שבעים רצון מעבודת הוועד עכשיו . . . נבקשכם לדרוש מד''ר וייצמן שהוא תיכף יטלגרף לוועד­הצירים ביפו, שישתפו אותנו בעבודה" . 8 במפלגת פועלי­ציון בארץ הניחו, שווייצמן יפעל בלונדון, כפי שהבטיח לנציגי המפלגה בימי שהותו בארץ . התביעה חודשה לאחר ייסוד אחדות­העבודה, בשני מכתבים רצופים ותכופים של בלומנפלד : " . . . מה דבר השתתפותנו נועד­הציריט ? מה עם הבטחת וייצמן ? מעז לא למלא מה שהבטיח ? בכל אופן צריכים לגמור את המצב . . . " י המצב ה'בלתי ברור' התבהר בו­זמנית בשלושת מוקדי הפעילות : במשרד הברית בשטוקהולם, במפלגה האמריקאית, ובאחדות­העבודה . משרד הברית יזם בחודשים אפריל­מאי לכנס את מועצת הברית, לדיון כולל ומוסמך בכל הבעיות האידיאולוגיות והמדיניות, העקרוניות והאקטואליות . מועצה זו התכנסה אמנם ביולי­ספטמבר, ועליה נדון להלן . לאחר שנמוג הסיכוי לשיתופם של נציגי פועלי­ציון ואחדות­העבודה בוועד הצירים, סברו באמריקה ובא ^ ­ישראל שיש להקדים את שיגורה של משלחת ? xwjix' ? ', ועם גמר פעולתה לכנס את המועצה הנ''ל . במאי 1919 העלה מרכז המפלגה האמריקאית לראשונה את ההצעה בדבר 'ועדת פועלים מיוחדת' שתצא לארץ­ישראל, ונימוקיו :

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר