|
|
עמוד:13
13 לוי אשכול - ביוגרפיה 5 מחקר זה שבאוקראינה ונמנה עם אחרוני הפועלים העולים בעלייה השנייה . הוא ביוגרפיה פוליטית של אשכול ולפיכך אין בכוונתי לפרט את מלוא היקף חייו אלא להתמקד בפעילותו הפוליטית - פעילות שהשפיעה רבות על עיצובה של מדינת ישראל הצעירה . כל חוקר המבקש לדון על דמותו של אשכול נדרש להתמודד עם הקושיה הבאה : כיצד ניתן להסביר את חשיבותו הגדולה של אשכול ואת השפעתו הרבה על דמותה של מדינת ישראל אל מול חולשתו לכאורה כמנהיג פוליטי ? שכן אשכול לא היה מנהיג כריזמטי, כישוריו כנואם וככותב היו מוגבלים, ואף על פי כן ידע להנהיג את מפלגתו ואת המדינה . תשובתי העיקרית היא שאשכול היה מנהיג ביורוקרטי - בדומה לעיקרי הגדרתו של מקס ובר . ובר רואה באוטו פון ביסמרק את המנהיג הביורוקרטי האולטימטיבי, והוא מפרט שורה של עקרונות שרובם ישימים לאפיון דרך פעולתו של אשכול : 1 . פעילות על פי תחומי שיפוט קבועים ורשמיים ; 2 . פעילות לפי היררכיה ; 3 . ניהול המבוסס על מסמכים הנשמרים במקורם או כטיוטות ; 4 . ניהול מקצועי ; 5 . הקדשת מלוא הזמן לעבודת הניהול ; 6 . ניהול לפי כללים כלליים ויציבים . הכלל השלישי של ובר דורש ניהול המבוסס על מסמכים כתובים הנשמרים באופן מיוחד . לאשכול היו עקרונות שחייבו אותו - אך לרוב עקרונות אלה לא הועלו על כתב . גם כאשר נקבעה למפא"י חוקה כתובה - היא לא חייבה את אשכול במלואה . העיקרון החמישי של ובר הוא מחויבות של הפקיד להקדיש את מלוא זמנו למילוי תפקידו, אולם אשכול נשא במקביל שורה של תפקידים שהקדיש להם זמן רב מאוד - והוא לא היה יכול להקדיש את מלוא הזמן לכל תפקיד מהטעם 5 . אשכול לא ניהל יומן ואף לא כתב אוטוביוגרפיה . לא השתמרה עדות חד – משמעית לתאריך עלייתו ארצה . ב- 1924 הוא מילא טופס בקשה לרישיון "להבאת תלויים בהם לפלשתינה ( א"י ) " שבו כתב שנכנס לארץ ישראל "לפני 11 שנה, בשנת 3191" ( אה"ע, 93 - 206 - 104 - IV ) , אולם ב- 1936 . 7 . 6 מילא אשכול שאלון לוותיקי העלייה הראשונה והשנייה שבו כתב שעלה "בראשית 4191" . אפשר שמקור הבלבול הוא ההבדל בין לוח השנה היוליאני שהיה נהוג אז ברוסיה ללוח השנה הגרגוריאני שהיה מקובל אז ( והיום ) ברוב העולם . ההפרש בין שני הלוחות היה 13 ימים, כך שאשכול היה עשוי לעלות בראשית חודש ינואר 1914 לפי הלוח הגרגוריאני - תקופה שחפפה את סופו של חודש דצמבר 1913 לפי הלוח היוליאני . העדות המוצקה - כלומר עדות מהזמן ההוא ולא זיכרונות או מסמכים מאוחרים - המוקדמת ביותר שמצאתי על הימצאותו של אשכול בארץ ישראל היא מכ"ד באייר תרע"ד ( 1914 . 5 . 20 ) . בתאריך זה הגיע "שקולניק לוי" כפועל לקלנדיה ( עטרות ) : "הוצאות [ - - ] בקלנד [ יה ] מיום י"ט שבט תרע"ד - י"ט חשון תרע"ה", אצ"מ, 9 / 58 / L18 . כמו כן מופיע שקולניק בדו"חות הכספיים של קלנדיה כמקבל שכר בדו"ח המתייחס לתאריכים ט"ז באייר עד ט"ז בסיוון תרע"ד, אצ"מ, 9 / 58 / L18 .
|
|