|
|
עמוד:7
לוי אשכול – געגועים למנהיג אפור בזיכרון הקולקטיבי הישראלי מצטיירת דמותו של ראש הממשלה השלישי, לוי אשכול, בעיקר כ"מנהיג אפור" . מכהונתו של אשכול אנו זוכרים בעיקר את מלחמת ששת הימים וכיבוש השטחים, אך אפילו את ההצלחה הצבאית הגדולה של ישראל ואת התהילה נהוג לחלוק לא לאשכול אלא לקברניטי הצבא . אולם עלינו לזכור שהיה זה אשכול, שר הביטחון, שהכין וצייד את הצבא למלחמה והיה זה אשכול, המנהיג העיקש, שנקט בטקטיקת ההמתנה על מנת ליצור את היחסים המיוחדים עם ארצות הברית, הנשמרים עד היום . אותו מנהיג חסר ברק היה זה שעבד לילות כימים על הקמתן של כלכלה צודקת ומדינה בריאה : מימיו הראשונים בהנהגת היישוב כרוח החיה מאחורי הקמתה של מקורות ובימיו כשר האוצר וכראש הממשלה, שבהם חיזק וביצר את כלכלת ישראל דרך השקעות אדירות בפיתוח התשתיות במרכז ובפריפריה, התעשייה הישראלית, החקלאות ומשק המים . דווקא אופיו המיוחד כ"מנהיג מנהל", כפי שכינה אותו בעבר ד"ר אבי בראלי, אפשר לו לנהל את כלכלתה של המדינה שזה עתה נולדה . מעבר לכל זה, הזיכרון הקולקטיבי שלנו פוסח לחלוטין על מפעל חייו הגדול והמשמעותי ביותר של אשכול כמנהיג – הקמתה של כלכלה חדשה במדינה שנולדה זה עתה . אשכול היה, הלכה למעשה, אבי הכלכלה הישראלית . ספר זה, אשר נולד מתוך עבודתו הקשה והיסודית של ד"ר ארנון למפרום, מבקש לעשות חסד למנהיג המיוחד הזה ולנטוע נדבך נוסף בזיכרון הקולקטיבי שלנו . אולי דווקא ממרחק הזמן ומתוך הזמן הצהוב הנוכחי שלנו ניתן לראות את דמותו נכוחה כמנהיג יוצר ואחראי אשר לו זכויות רבות ביצירתה של החברה הישראלית ובעיקר הכלכלה הישראלית . בימים אלה לא נותר אלא להתגעגע לאותה מנהיגות אפורה . אבי וידרמן, יושב ראש יד לוי אשכול מרחשוון תשע"ה
|
|