|
|
עמוד:12
21ו וץרוו בד וכן לתעודת הוראה בחוג לחינוך . בשנת תשי"ט נישא ליהודית לבית ליפשטט ( חייזון ) . סילמן היה מורה במוסדות שונים : בתקופת לימודיו באוניברסיטה לימד בבתי ספר תיכוניים בבאר שבע וברמלה, בסמינר 'אפרתה' ובישיבת 'נתיב מאיר', ובהיותו בשליחות בבלגיה לימד בבית הספר 'תחכמוני' שבאנטוורפן . עם שובו מבלגיה, בשנת תשכ"ט, החל סילמן ללמד במחלקה לפילוסופיה שבאוניברסיטת בר אילן, ואף עמד בראשה בשנים תשמ"א - תשמ"ב . הוא פרש לגמלאות בשנת תשנ"ט . בליל כ' בשבט תשע"ב החזיר את נשמתו לבוראו . במהלך שנות ההוראה הרבות של פרופ' סילמן במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן הוא לימד קורסים גם בפילוסופיה כללית . את עבודת הגמר שכתב בהדרכת פרופ' נתן רוטנשטרייך הקדיש לסוגיית הרצון הרע במשנתו של קאנט ופרסם אותה בכתב העת עיון , 1 ואולם את מפעלו המחקרי הקדיש סילמן בעיקר לפילוסופיה יהודית . בשורות הבאות ברצוני להציג בקצרה ולהעריך את גישותיו של סילמן במיוחד בתחום מחשבת ההלכה . הכוזרי : מפתח ספרותי מחקריו של סילמן נעים בין הפנומנולוגי לאסתטי . כל ימיו התחקה סילמן אחר מבנה התודעה הדתית-היהודית וההלכתית . דגש מיוחד שם על ההיבט האסתטי . גם דיוניו במחשבת ההלכה נדרשים בגלוי ובסתר להיבטים אסתטיים מובהקים . כדי לעמוד על מקצת מהיבטים אלה אפתח דווקא בחקר ספר הכוזרי . מחקריו החלוציים של ליאו שטראוס הפנו את תשומת לב החוקרים להיבטים הספרותיים של החיבור הפילוסופי . שטראוס עמד על תופעה רעיונית מובחנת בשלהי המאה האחת עשרה ובמהלך המאה השתים עשרה, ולפיה מחברים בעולם היהודי הצניעו את רעיונותיהם הפילוסופיים במעטה של 1 . 'הרצון הרע בתורת המוסר של קאנט', עיון כד, תשל"ג, עמ' 40 - 75 .
|
|