|
|
עמוד:9
פתח דבר 9 בחיבורו האחרון, הוא גם מתבקש וגם הכרחי כדי להעניק לפרקים היסטוריים משמעות . לה גוף נוטה אמנם להבחין בתקופות ארוכות טווח ( כאלף השנים של "ימי הביניים הארוכים" שמסתיימות רק באמצע המאה השמונה עשרה ) , אך הוא מודה בצורך להעמיד גבולות בתוככי זרם הזמן כדי לתפוס את השינוי . חלוקת העבר ל"פרוסות" היא הרבה יותר מאשר יצירתן של יחידות כרונולוגיות, משום ש"היא כוללת גם את הרעיון של מעבָ ר ( transition ) , של דבר אחד ההופך לאחר", ומאפשרת לבחון את שדה המתח שבין המשכיות לתמורה . 6 המאה השמונה עשרה, על המחלוקות המשמעותיות שנתגלעו בה והשיחה העֵ רנית שהתעוררה בזמנה בשאלת מעמדם וזהותם של היהודים בנסיבות מודרניות, היא שמעניקה את הלכידות לעידן הזה בהיסטוריה היהודית . בשני כרכים שכל אחד מקיף חצי מאה, ובמהלך כרונולוגי שנקודות האחיזה בו וציריו העיקריים הם סיפורי האירועים וסיפורי החיים במרחב שבין אנגליה לפולין-ליטא, בונה הספר את תולדותיה של המאה, עוקב אחר המגמות העיקריות שלה, ובעיקר נותן מקום רחב להתבוננותם ולתודעתם העצמית של בני התקופה . המאה השמונה עשרה היהודית מסחררת בדמויותיה ואירועיה . לא רק שתנועות בולטות ומשפיעות כמו החסידות וההשכלה באו אז לעולם והשבתאות אִ תגרה את העילית הרבנית, ולא רק שהתפתחו במהלכה מסלולי אמנציפציה, אינטגרציה וחילוּ ן חסרי תקדים ; המאה הזו אוכלסה בדמויות מרתקות כמו גליקל בת לייב, הבעל שם טוב, דוד ניטו, רמח"ל ( משה חיים לוצאטו ) , "היהודי זיס", יעקב עמדן, החיד"א ( חיים יוסף דוד אזולאי ) , הגאון אליהו מווילנה, שלמה מימון ואחרים, והודפסו במהלכה חיבורים מגוּונים ומשפיעים לדורות כמו ספר המדע והרפואה מעשה טוביה, ספרי ההלכה שאילת יעבץ ונודע ביהודה, האסופה התורנית מעם לועז ( בלדינו ) של יעקב כולי, שמאז הדפסתה באיסטנבול בשנות השלושים הייתה ליצירה המשפיעה ביותר במרחב היהודי-הספרדי, ספר המוסר מסילת ישרים, החיבור פורץ הדרך בפילוסופיה יהודית חדשה ירושלים מאת משה מנדלסון, כתב העת המאסף, והתניא, שקיפל בתוכו את תורת החסידות של ר' שניאור זלמן מליאדי . כמו בכל תקופה גם היהודים של המאה הזו לא היו מנותקים ומסוגרים מסביבתם . יהודי החצר פעלו בעולם פוליטי, כלכלי ותרבותי של האבסולוטיזם והברוק . תנועות דתיות של התחדשות והתלהבות קיבלו משמעות בהקשר של תופעת ההתעוררות הדתית הנוצרית, וההשכלה הופיעה כמקרה היהודי הייחודי של הנאורות . מלחמות, מהפכות ותמורות פוליטיות ששינו את מפת אירופה, כמו למשל שלוש החלוקות של פולין, זעזעו גם את היהודים . בצומת שבין ערכי הסובלנות, ההומניזם והמסורת הנוצרית צמחה והדהדה השאלה אם יוכלו יהודים להיות אזרחים ולהשתלב במרקם החברה, הכלכלה והתרבות
|
|