|
|
עמוד:13
משנתו הלאומית של י"ל גורדון וזיקתה למורשתו של אלכסיי חוֹמיאקוב | 13 הפובליציסטית של יל"ג, לא נחקרו עדיין הזיקות בין עולמו הרוחני ובין משנתם של הוגי דעות אחרים . במיוחד מעוררת עניין הזיקה של כתביו העבריים והרוסיים לפובליציסטיקה הרוסית של המאה התשע עשרה . להלן נסמן כמה קווים מקבילים בין הגותו של יל"ג ודרך ביטויה, כפי שהיא מופיעה במאמרים ובסקירות שפרסם ברוסית 3 לבין כמהבשנות השבעים והשמונים של המאה התשע עשרה, מגמות וטיעונים המסתמנים בחשיבה הרוסית משנות החמישים 4 ובשלוחותיה . נסקור גםואילך, בעיקר בתנועה הסלאביאנופילית את גילויי משנתו הלאומית של יל"ג, כפי שהיא מצטיירת לנוכח מאמריו הפובליציסטיים בעיתונות העברית של שנות השמונים . ב . יל"ג בזיקתו לספרות הרוסית — בין ריחוק לבין קִרבה 5 עמדתו של יל"ג מסתמנת בצורה מפורשת כבר ב"הקיצה עמי", שירו הפרוגרמתי משנת 1866 . השיר נכתב בעידן הרפורמות 6 ונתפרסם לראשונה מעלהמעודדות של הצאר אלכסנדר השני דפי "הכרמל", השבועון העברי של המשכילים . בשיר זה יל"ג מטיף בהתלהבות להתקרבותם של יהודי רוסיה אל בני העם הרוסי שבקרבו הם חיים, תוך השתלבות בחיי המדינה . בכלל זה הוא קורא ליהודי רוסיה לסגל לעצמם את הלשון הרוסית, שהיא לשון המדינה, ולחפש מזיגה ואיזון בין הנאמנות למולדת הרוסית 3 מכאן ואילך בכל פעם שתצוין מסגרת שנים, הכוונה היא למאה התשע עשרה אלא אם כן יצוין אחרת . 4 על התנועה הסלאביאנופילית ראו פרק י"ח, סעיף ה' . 5 גורדון, י״ל, כתביו, כרך א', "הקיצה עמי", עמ' יז . 6 אלכסנדר השני ( 1818 - 1881 ) היה קיסר רוסיה שכונה "הצאר הגואל" משום שבמהלך כהונתו הנהיג קו ליברלי וביצע רפורמות מקיפות, כולל שחרור הצמיתים בשנת 1861 . הוא נרצח בידי איגנט גרינביצקי, איש אצולה רוסי, חבר בתנועת "רצון העם" .
|
|