תקציר ביוגרפי

עמוד:13

ת ק צ י ר ב י ו ג ר פ י 13 אף שמדרשות מוריו המוזכרים לעיל עולה כי הם עסקו בעולם הקבלה וגילו בו 6 ואף שסיפורים בעלי גוון חסידי על אודותבקיאות, לרבות בזוהר ובכתבי האר“י, אשלג קובעים כי כבר בגיל שבע המרה את פי אביו וקרא בספר “עץ החיים“ לאר“י ובהמשך נהג לתלוש ממנו דפים כדי להחדירם בין דפי הגמרא וכך ללומדם 7 לפי עדותו, דווקא מורה נוסף שעימו למד כחצי שנה בשנת תרע“ט בחשאי, ( 1918 ) הוא אשר חשף בפניו את סודות הקבלה . על אודות מורה עלום שם זה, שלדברי אשלג היה ידוע בקרב הציבור רק כסוחר, אנו למדים מתוך מכתב שאותו הוא ממען לגיסו . נראה כי הלימוד עם מורו היה משולב בחוויות מיסטיות והיווה נקודת מפנה בחיי אשלג ובדרכו הרוחנית . להלן מובאה מהמכתב : . . . מצאתי אותו ופייסתי אותו הרבה על הדבר ואז שוב נתפייס כמקדם ממש, וגילה לי סוד גדול וכולל [ . . . ] אמנם ראיתיו כמו מתחלש ואני לא יצאתי עוד מביתו ולמחרת [ . . . ] שבק חיים [ . . . ] ומני אז והלאה דלו עיני למרום בגעגועין וכסופין עד אין קץ, לא נתתי דמי לי אף רגע אחד ביום, עד שמצאתי חן בעיני קוני וצורי ית‘ וית‘ וזכות מורי הקדוש ז“ל ותורתו עמדה לי ונפתח לבי בחכמה העליונה הלוך ורב כמעיין נובע . גם נזכרתי בחמלת השי“ת כל 8 הסודות שקבלתי ממורי ז“ל . ברוך ד‘ שהחייני וקיימני . אשלג נישא בגיל עשרים למרת רבקה ריוזא ולשניים נולדו אחד עשר ילדים, ושלושה מהם נפטרו בצעירותם . שניים מבניו נמנים עם ממשיכי דרכו הראשיים — 6 מאיר, גילויים חדשים, עמ‘ 350 . 7 גוטליב, הסולם, עמ‘ ה - ו . 8 המכתב מובא אצל גוטליב, הסולם, עמ‘ כא - כב . ראו גם : אשלג, זהר על המועדים, פתיח ; אשלג, פתח השער, הקדמה, עמ‘ ה - ז . אליעזר שביד משער שמדובר בהלל צייטלין אשר פעל בוורשה באותה תקופה, ואשלג לא רצה לנקוב בשמו משום שהנ“ל יצא מחיק החסידות ועסק בהגות כללית ולאחר מכן שב אליה ומכיוון שבא “מבחוץ“ לא היה יכל להיחשב “גדול בתורה“ ולא נמנה עם רבני הממסד החרדי . ראו שביד, תולדות פילוסופיית הדת, עמ‘ 258 - 259 . חיזוק מסוים להשערת שביד ניתן למצוא במכתב עצמו שבו כותב אשלג על מורו : “נתגלה לי שהוא חכם גדול הפלא ופלא בחכמת הקבלה וגם בכל מיני חכמות“ ( שם ) . גוטליב, לעומת זאת, ייחס תלונה של אשלג — “שמסרו קונטרסי הקדוש לידי חיצונים, להתעלל בו כחפצם . . . “ ( אשלג, איגרות, עמ‘ קיח ) למאמר שכתב הלל צייטלין בעיתון שבו הוא משבח את כתיבת אשלג ( גוטליב, הסולם, עמ‘ קיח ) . יונתן מאיר חולק על ההנחה כי דבריו הקשים של אשלג נאמרו על הלל צייטלין ( הנ“ל, נפתולי סוד, עמ‘ 619 - 621 ) , ומלקט רמיזות נוספות מספרו “פתח השער“ על אודות תקופה קצרה ( כשישה חודשים ) ומשמעותית זו להתפתחות הרוחנית של אשלג ( הנ“ל, גילויים חדשים, עמ‘ 352 - 357 ) . בנוגע למורה הנסתר הוא מעלה את האפשרות כי מדובר בכתביו של הרמח“ל שאותם למד באותה תקופה ( שם, עמ‘ ,354 הערה 43 ) .

כרמל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר