|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 177 | גשר לעתיד : שנת מעבר כאמצעי למוביליות כלכלית – חברתית רמת דיבור גבוהה בעברית . חיזוק השפה העברית בא לידי ביטוי בתוכניות שנת מעבר הן בקורסים פרונטלים והן במפגשים, בהרצאות ובפעילות חווייתית עם דוברי עברית . • היכרות עם החברה הישראלית היא מרכיב מרכזי נוסף בתוכניות – מהסקר עולה כי צעירים ערבים אינם מרגישים בנוח בסביבה יהודית, ולא מעט תלמידים מוטרדים מאפליה של ערבים במדינה ומהיותה חסם מרכזי בהשתלבות בתעסוקה במקצוע, ובהם גם מי שמתאפיינים ברמת ציונים גבוהה, מגיעים ממשפחות מבוססות מבחינה כלכלית, ואף מי שרמת ידיעותיהם בשפה העברית טובה יחסית . לנוכח מערכת החינוך הנפרדת, המפגש המהותי הראשון של צעירים יהודים וערבים הוא בדרך כלל באקדמיה או בשוק העבודה, ובלי הכנה מתאימה מפגש זה יכול להיות מבלבל ואף מאיים . ככל שהשליטה בשפה העברית טובה יותר, וככל שהצעירים הערבים זוכים לחשיפה מוקדמת יותר לחברה היהודית, כמו בתוכניות שנת מעבר קיימות, כך מתרככת עוצמת ההלם התרבותי שהם חווים במפגש עם החברה היהודית-ישראלית . • חלק חשוב מפיתוח המסוגלות העצמית ומהחינוך לאזרחות הוא פעולות ההתנדבות והיזמות הקהילתית-חברתית , הנוכחות בהיקפים משתנים בכל התוכניות הקיימות . חלק ממובילי התוכניות הדגישו כי ההתנדבות המשמעותית ביותר היא דווקא במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית, שם ניתן להקנות למשתתפים תחושת מסוגלות ויכולת השפעה, לעומת מי ששסברו כי נוח לשלוח מתנדבים ( ובעיקר מתנדבות ) למערכת החינוך, ולפיכך חייבת להיות יצירתיות במציאת מיזמים חברתיים מגוונים למתנדבים בקהילה . יש שהדגישו את השפעת ההתנדבות על החשיפה וההתנסות בתחומי עיסוק שונים ועל הצורך לקשור ביניהם . היו שהדגישו את חשיבות ההתנדבות בחברה הכללית לשם חשיפה לעברית ולחברה הישראלית, אך הרוב סברו שההתנדבות חייבת להיות בקהילה הערבית, זאת לנוכח הרמה הנמוכה של השפה העברית הדבורה של החניכים והצרכים החברתיים של הקהילה הערבית .
|
|