|
|
עמוד:11
| 11 הקדמה הספוג בדאגות להישרדות קבוצתו חופשי להלך גם במקומות שבהם המלאכים חוששים לפסוע ולחשוב : "אז מה הדבר הכי נורא שיוכלו לעשות לי ? " רוב הפסיכולוגים סבורים כי אַנגסט — תחושת חרדה או חשש שמקור שמה במילה הלטינית anxius — הוא רגש שלילי וכובל . פרויד אינו רואה זאת כך . אצל יהודים חרדה היא דווקא גורם מניע מרכזי, המנוע לחשיבה רעננה . ועוד מלטינית : genius הוא הטבע הפנימי ו- gignere הוא להוליד . חוקרי עברית סבורים ששורשי המילים נעוצים במילה "גאון", שהיא שֵם עצם המופיע לראשונה בסיפור יציאת מצרים ( שמות טו ז ) ויש לו עוד ארבעים ואחת הופעות במקרא . בתהילים ( מז ה ) המילה מופיעה בצירוף "גאון יעקב", רמז לכך שיש אולי גניוס מסוים המיוחד ליהודים . סמואל ג'ונסון מרחיב את הגדרת המילה greatness ( גדוּלה ) , וכולל בה עוד שלוש קטגוריות : השלטון, כל אדם שניחן ב"תכונות נעלות", וכן ( כמושג מופשט ) "נטייה של הטבע לכך שאדם מסוים מוכשר לעסוק במשהו מסוים" . בקטגוריה השלישית הוא מתכוון ליכולת הבלתי מנוצלת של אנשים פשוטים בתכלית, המסוגלים להתעלות במצבים מסוימים או במקרי חירום באופן שאחרים אינם מסוגלים לעשות : "תבוא השעה — יבוא האיש" . סוג זה של גניוס, כותב המילונאי הדגול, "כמוהו כאש הטמונה באבן הצור, שתופק רק מתוך חיכוך בסובייקט הראוי" ( ייתכן שג'ונסון מתייחס כאן לאוזלת ידו הגמורה בכל תחום אחר ) . לא מעט דמויות בסיפור שלפנינו הולמות את הקטגוריה החמקמקה הזאת : גברים ונשים שמוצאים בתוכם את הכוח ברגע ייחודי של שעת חירום או שעת כושר להפגין יכולת בלתי סבירה, על-אנושית, לפעולה ולהמצאה . יש הנולדים להיות גאונים, ויש שהגאונות מוטלת עליהם בשלב מסוים בחייהם . אין בדעתי לטעון לקיומו של אֶקסֶפּציוֹנליזם יהודי . גם אינני סבור שהיהודים התברכו בכישרון גנטי חריג למתמטיקה, לבידור ולכסף, כפי שטוענים רבים ( בדרך כלל לשלילה ) . אי אפשר למגר דעות קדומות כאלה באמצעות ההיגיון בלבד, אבל משיחת קרם יופי תוכל אולי לעזור : האישה הראשונה שנעשתה מיליונרית בדולרים היא הקוסמטיקאית הלנה רובינשטיין, דודנית זעירה ( 47 . 1 מ' ) של הפילוסוף מרטין בובר שניחנה בדחף חסר מנוח לשיפור עצמי . באמצע שנות העשרים לחייה
|
|