מבוא

עמוד:10

עדי פינקלשטיין 10 רפלקסיביות ארווין זולה, חוקר בתחום הסוציולוגיה של הבריאות והרפואה, שהיה חולה במחלת פוליו ונכה כתוצאה ממחלתו ומתאונת דרכים, שילב במחקריו ובכתיבתו מחוויותיו ומתובנותיו כחולה וכאדם עם מוגבלות . במאמרו Zola 1991 ( "Bringing Our Bodies and Ourselves Back" ) הוא מסביר שלדידו, הדיבור על האישי הוא מעשה פוליטי, וכך גם סגנון הכתיבה האישי הוא בבחינת מודל המשרת את המסר ( 2 . Ibid ) . הוא מסביר שהחוויה האישית היא חלק מהסיטואציה החברתית והתרבותית שהוא כסוציולוג מתאר, מסביר ומנתח, ועל כן היא מהותית למעשה המחקרי ( 200 : 1983 Zola ) . הגישה הרפלקסיבית היא שהנחתה אותי בעבודה זו . הרפלקסיביות, קרי יכולתו של החוקר להתבונן באופן ביקורתי במה שקורה לו במהלך המחקר, היא כלי מרכזי בעבודתו של האנתרופולוג והיא הכרחית לפרשנות התיאורטית של עבודתו ( ; 1980 White Bourdieu 1990 ) . על פי תפיסה זו, חווייתו האישית ופרשנותו של החוקר אינם ניתנים להפרדה מהמחקר עצמו . כל חוקר, בייחוד אם הוא עוסק בתחום מדעי החברה, נמצא בשדה המחקר לא רק בשכלו אלא גם בגופו וברגשותיו ( שקדי 2003 ; 2011 ; הארדינג 2001 ; 1980 Moustakas 1994 ; Patton ) . צ'ורדאש ( 1994 Csordas ) ופרנק ( 1990 Frank ) , מציינים את החשיבות של הרפלקסיביות באופן ספציפי במחקר בסוגיות של סבל וחולי . במקרים אלו החוויות האישיות הופכות להיות חלק אינהרנטי מהעבודה המדעית, והן משמשות את החוקרים לאמצעי למידה על ההקשר התרבותי, החברתי והפוליטי שבו נחווה הסבל הגופני הפרטי . לי עצמי נושא החולי אינו זר . אמנם אינני חולה במחלות שבהן עבודה זו עוסקת, אך במשך רוב חיי הבוגרים מצאתי את עצמי חולה במחלה כרונית 4 כפי שכותב זולה, הנושאים המרכזיים שעולים בעבודה זו במערכת העיכול . הם עבורי חלק בלתי נפרד מהתמודדות במציאות יומיומית, ולא רק מושגים בכתיבה וניתוח אקדמי . למצב הגופני שלי יש אבחון רפואי, וכפי שאראה בהמשך, להבדל הזה ביני ובין הנשים שראיינתי נודעה משמעות מרכזית בחוויה שתארו בפניי . עם זאת, במובנים רבים, ההתנסות שלנו הייתה דומה - בכלל זה קיום אורח חיים שגרתי עם חולי מתמשך שאין לו מרפא ועם מצב גופני המשתנה פעמים רבות באופן בלתי צפוי, מפגש קבוע עם העולם הרפואי והתמודדות עם החברה הסובבת, אשר פעמים רבות מתקשה להבין את החולי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא