|
|
עמוד:12
צבא עבדים 12 ליחס הוגן בשירות העבודה, אבל שירותו הצבאי של אבי ודרגתו הביאו לו תועלת . יתר על כן, אחרי שהשתחרר מהצבא ולפני שגויס לשירות העבודה עבד אבי בשביל הנגר המומחה לאיוֹש הֶלֶר, חותנו בעת ההיא, ולמד ממנו את יסודות המקצוע . בשירות העבודה נחשבו הכישורים האלה למועילים, ולכן זכה אבי ליחס טוב במידת מה מזה שזכו לו רוב העובדים ביחידתו . אחד הסיפורים ששמעתי בנעורי עדיין נראה בעיני אירוע שלא ייאמן . בספטמבר 1943 הזמין מפקדו של אבי מדים של צבא הונגריה בשביל אבי ובשביל עובד כפייה יהודי אחר . הוא צייד אותם באישורי המעבר הדרושים ובנקניק סלמי הונגרי טוב, שלח אותם לעיר לבוב שבגליציה המזרחית ( היום לביב שבאוקראינה ) והורה להם להחליף שם את הסלמי בבושם בשביל חברתו . בלבוב החליטו שני היהודים — שנראו כמו חיילים הונגרים רגילים — ללכת לאופרה . וכמו לא היה זה אירוע יוצא דופן בפני עצמו, אירע האירוע הזה חודשים מעטים בלבד אחרי הטבח ב- 110,000 יהודים בגטו לבוב שאחריו חיו כל היהודים שניצלו במקומות מסתור . ככל הנראה היו אבי וחברו היהודים היחידים שנעו בחופשיות בלבוב באותו היום, וכדי להזכיר לעצמם שהם בני אנוש ואוהבי תרבות החליטו השניים לברוח לשעה קלה מן המסגרת האכזרית של שירות העבודה וללכת לאופרה . על-פי המסמכים הרשמיים של צבא הונגריה נעלמו עקבותיו של אבי 1 מגיל צעיר ידעתי שהוא לא נעלםבמקום ושמו פֵּרֶהינסקוֹ ב- 28 ביולי 1944 . אלא נפל בשבי הצבא הסובייטי . בילדותי סיקרנו אותי תמיד הציפורניים המעֻוותות באצבעות רגליו : אבי סיפר שנפגע מכוויות קור בשבי הסובייטי . אחד האסירים, רופא יהודי טוב לב, הציל את אצבעות רגליו מכריתה . כשדיבר על הקור סיפר גם שהלך ברגל קילומטרים רבים ברוסיה עד שהגיע אל מחנה שבויי המלחמה שבו נכלא . כיוון שהסובייטים ראו בו קצין הונגרי ולא עובד כפייה יהודי הוא שהה עם המפקד הגרמני שהובס בסטלינגרד, 1 הכפר פֵּרֶהינסקוֹ ( Perehińsko ) נמצא ממערב לנַדבוּרנה ( Nadwórna ) ומדרום – מזרח לדוֹלינה ( Dolina ) שבגליציה המזרחית . ככל הידוע לי, בעת ההיא ובמשך חודשים אחדים לפני כן שירת אבי עם מיקלוש בלום . ראו עדותו של מיקלוש בלום ( Blum ) , ארכיון להיסטוריה חזותית, אוניברסיטת דרום קליפורניה ( VHAןלהל ) , 8833 . לכמה חלקים מהעדות הזאת אחזור בהמשך הספר .
|
|