|
|
עמוד:14
14 פרק ראשון אל הים, פחמן נדחס והופך ליהלום — אך כל אלה נובעים מכוחות ותהליכים חיצוניים הפועלים על האובייקט הדומם . אין הם מובְנים באורח מהותי אל תוך המערכת, כפי שקורה בתופעות החיות . אך מהם החיים ? מהו אותו מנוע פנימי הדוחף אותם להתפשט בעולם במגוון עצום כל כך של גדלים, צורות, מבנים ודרכי פעולה — מגוון הגדול בהרבה מזה הקיים במערכות דוממות ? מרגע שהופיעו על פני כדור הארץ, לא חדלו החיים מלפשוט וללבוש צורות, כשם שלא חדלו להתפשט במרחב . כיום הם נמצאים כמעט בכל מקום ביבשה, באוויר ובמים, גם באזורים שנראים עוינים להם ביותר — אזורים ששוררים בהם טמפרטורות קיצוניות, לחץ גבוה, יובש, חוסר חמצן, חוסר אור, סביבה חומצית, בסיסית, מלוחה או גופריתית ועוד . בגופם של יצורים חיים אנו מוצאים את המערכות המסובכות והמורכבות ביותר הידועות לנו ביקום כולו, חי או דומם, ובהן המוח האנושי ומערכת החיסון . ובכן מהם, אפוא, החיים ? התשובה לשאלה זו קשה ושנויה במחלוקת . באופן אינטואיטיבי, ברור לנו שעצמים חיים שונים באופן ייחודי ומהותי מעצמים שאינם חיים ; אף על פי כן, לא כל כך ברור לנו במה בדיוק . לאורך הדורות התחבטו חוקרים רבים בשאלה זו . כמה מהתשובות שהוצעו הן גרסאות שונות של תיאוריית הוויטליזם : תיאוריה זו גורסת כי החומרים שמהם בנויים יצורים חיים ניחנים במעין "כוח" או "אנרגיה" פנימית . כוח זה, אנרגיה זו, אינם פיזיקליים או כימיים, אלא בעלי איכות שמקורה עלום והיא שונה מהותית מזו המצויה בעולם החומרי ה"דומם" . התהליכים המתרחשים בחומר הוויטלי שונים במהותם מהתהליכים הכימיים המתרחשים בחומרים שאינם חיים . איכות זו של הכוח הוויטלי היא המעניקה את תכונת החיים לבעליה . החומרים המשתתפים בתהליכי החיים נקראו חומרים אורגניים . חוקרי הטבע סברו שאין אפשרות ליצור אותם באופן מלאכותי מחומרים אנאורגניים . משמעות הדבר היא שחומר אורגני יכול להיווצר אך ורק בתוך גופם של יצורים חיים, שכן לצורך ייצורו נחוץ אותו "כוח ויטלי" המצוי רק בהם . ואולם, בשנת 1828 הצליח הכימאי הגרמני פרידריך ווהלר ( Wöhler ) לסנתז את החומר האורגני שתנן ( urea ) במעבדה . אחריו הצליחו כימאים לסנתז חומרים אורגניים נוספים . סנתוז זה עומד
|
|