פתח דבר

עמוד:14

14 עפרה כהן-פריד 6 לדורותיו מכונן את הנפילה בקרב כאתוס גברי, הרואי וקנוני, שממוקם בראש מערך הערכים ובליבת הזיכרון הקולקטיבי והזהות 7 כחלק מכך התפתחה של החברה הישראלית למודת המלחמות . וטופחה תרבות זיכרון והנצחה של הנופלים בקרב, שמכירה בעוצמתו של שכול זה ובחשיבות הנצחתו . במסגרתה נוצרה סוגת- כתיבה של ספרות זיכרון הייחודית לישראל . ספרות זו נכתבה הן בידי גופים ממלכתיים הן בידי גופים פרטיים : הורים, משפחות וחברים של הנופלים, וזכתה למעמד בכורה בתרבות ההנצחה כבר 8 בתקופת היישוב הארץ-ישראלי . ספר זה מתמקד בספרות זיכרון פרטית זו ומבקש להתחקות אחר משמעויות השכול במלחמה והחותם המגדרי שלהן, מבעד לכתיבתם של אבות ואימהות ששכלו בן בארבע מן המלחמות שעימן התמודדה החברה הישראלית על פני ארבעה עשורים בתולדותיה : מבצע קדש, מלחמת ששת-הימים, מלחמת יום כיפור ומלחמת 9 המחקר ששימש כבסיס לספר ביקש להשתמש לבנון הראשונה . בספרות הזיכרון הפרטית כצוהר לבחינת תהליכים היסטוריים, פסיכולוגיים-סוציולוגיים ומגדריים בחברה הישראלית, שקשורים לשכול במלחמה ובכך למלא חסר במחקר שעוסק בשכול זה . שלוש הנחות-יסוד ליוו את הפנייה לבחינתה של כתיבה זו . הראשונה גורסת כי להנצחתו של מוות בקרב משקל רב-עוצמה 6 . אלמוג, 1997 . 7 . שפירא, ,1997 אוחנה וויסטריך, 1997 . 8 . סיוון, 1991 ; יזרעאל, 2005 . 9 . מלחמת לבנון הראשונה, שתחילתה באמצע העשור הרביעי, נחשבת לציון דרך מבחינת חילוקי הדעות שנלוו לה בנוגע להכרח שבה, למטרותיה ולהיקפה . נוסף על כך, לקראת תום עשור זה, בדצמבר ,1987 החלה האינתיפאדה הראשונה, שבעקבותיה חל שינוי במערך החלוקה הברורה בין "חזית" לבין "עורף", שאפיין את המלחמות שספר זה בוחן, ובמהלכה נהרגו גם אזרחים וטווח השכול על רקע ביטחוני הלך והתרחב .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר