|
|
עמוד:14
14 שמאי גלנדר 18 של האירועים המתוארים ובין סדר הופעתם בדיווח הספרותי . בעיית היחסים בין סיפורי הבריאה המקראיים ובין המיתוסים של המזרח הקדום מעוררת את השאלה המהותית בדבר מהותה של הבריאה בתיאולוגיה המקראית . למעשה, זוהי שאלה כפולה : 19 ו ( ב ) האם ( א ) האם מלכתחילה נתפס האל במקרא כאל בורא הדוקטרינה של הבריאה היא נושא ראשוני בתיאולוגיה המקראית . רבים טענו כי מלכתחילה הכירו הישראלים רק באלוהות הפודה ( Redeemer ) . בחקר המקרא רווחת ביותר הגישה לפיה מלכתחילה התייחדה האמונה הישראלית במעשי הגאולה של האל, היינו בתפיסתו כאל פודה . בשל כך נתפסה הבריאה שבספרות המקרא, 20 כלומר תפיסת האל כאל בורא ( Creator ) , כמשנית לרעיון הפדייה . אמנות ורעיון בסיפורת המקראית ( 1997 ) עמ' 95 - 131 . 18 . בנתחו את סיפור דינה שבבראשית לד, שטרנברג, "איזון עדין בסיפור אונס דינה" ( 1973 ) עומד על האופן שבו סיפורת המקרא משתמשת בתחבולה ספרותית ייחודית, שבה את פרטי המידע מציגים לאו דווקא בהתאם לסדר הכרונולוגי של האירועים, אלא במקומות שבהם הם תורמים להבהרת כוונותיו של המחבר בעלילה . 19 . לסקירה בנושא זה ראו ) 1972 ( Westermann Genesis 1 – 11 ; Erträge וכן הנ"ל . "Biblical Reflection on Creator - Creation",Creation ( 1974 ) pp Creation in Old Testament ( 1984 ) pp . 90 - 101 ; 15 – 1 . כמו כן ראו הנ"ל ; ) 1978 ( Reflections ( 1974 ) ; Elements ( 1982 ) p . 86 ; Doukhan, Creation Anderson, Creation ( 1984 ) ; Jonsson, Image ( 1988 ) . נציג מובהק של הגישה שבראשית התהוותו של עם ישראל ובראשית התגבשותה של תודעתו הדתית לא ראה העם באל אל בורא הוא McCarthy , " Creation Motifs in Ancient Hebrew Poetry " ( 1967 ) . ראו הנ"ל במהדורה מתוקנת ( 1984 ) . כמו כן ראו גלנדר, משני עמים לעם אחד ( 2008 ) עמ' 110 - 116 והפניות ביבליוגרפיות שם . עם זאת, ישנם המצביעים על נושאים בבראשית א – יא, שיש בהם לכאורה רמזים או משקעים לרעיון הגאולה : ראו ) 1993 ( " Coats , " Strife and Broken Intimacy . כמו כן ראו להלן בפרק 4 את גישתו של גורדיס בעניין מגמות בסיפור המגדל וכן נספח 2 . 20 . ) 1936 ( " von Rad , " Schöpfungsgeschichte סבור שהאמונה בבריאה אינה מגיעה לכלל מעמד עצמאי בטקסטים המקראיים שהבריאה מוזכרת בהם :
|
|