|
עמוד:9
[ 9 ] בראשית הייתה חברוּת . בני שבע-עשרה מצאנו עצמנו חיים יחד בקומונה במגדל העמק, חולקים חדר, שחלונו השקיף אל נופי עמק יזרעאל . על גבי ארגז התריס כתבנו את מילותיו של אלתרמן אודות ים הדגן, והוא אכן התנועע, ים הדגן, מבעד לחלוננו בשנת 1981 . כמעט ארבעים שנה חלפו, והנה הבתים שאותם בנינו נמצאים באותו רחוב ביישוב הזעיר ברכס הר מירון . הפעם החלונות פונים אל חורש ים-תיכוני . נדמה לי שבגיל שבע-עשרה לא שיערנו לאן יישאו אותנו החיים . שנינו לא היינו ממוקדי יעדים בגיל הזה . עם זאת חשנו, כל אחד בדרכו, שיש בנו כוחות . נדמה לי שכיוונו גבוה, גם אם עוד לא ידענו לאן ואיך . אנחנו שונים, זה ניכר בקורות חיינו, בבחירות שעשינו, בתחומי העניין . עם זאת אנחנו גם דומים וחולקים הרבה מהמשותף : ערכים והשקפת עולם, היכרות מעמיקה וקִרבה של הלב ושל המשפחות . לגבי ספר צנוע זה, איני זוכר מתי ואיך נולד הרעיון לכתוב במשותף, ב- 2013 או ב- 2014 . אף שתחומי העשייה המרכזיים שלנו אינם קשורים בכתיבה, ובוודאי שאיננו תופסים עצמנו כסופרים, כל אחד מאתנו מצא עצמו כותב לאורך השנים, בהקשרים שונים . קריאה היא חלק חשוב מעולמנו . על כן, כמעט באופן טבעי, רצינו לנסות לכתוב משהו במשותף . חשבנו על מבנה רעיוני, שבו נבחר עבודת אמנות הקשורה לעולם
|
|