|
|
עמוד:11
ק ד מ ת ה ע ו ר כ י ם ה 1 1 הוצאה אל הפועל של דבר מה הנטוע עמוקות , מוסתר ברבדיה שית למחווההעלומים של האישיות האנושית , " פעולת המצוה " נע המספר - שיח - ושמא מוטב לומר : רב - שיח - דרמטית , לחד סיפור נפלא על מרחקים קיומיים חסרי גבולות ועל מרחבים שטרם נחקרו באדם , הדילמות שלו , סתירה וגאולה עצמית . ואבלות " בשאלה : " מה הן ההבחנות על כן פותח הרב את דיונו במסה " אנינות ווייתית שבין שני שלבים אלו של תקופת האבל ? " לדידו , ההלכתית והח בדיקת ההבדל ההלכתי תובעת את חקירת הדינאמיקה הפנימית של המתאבל . ההלכה משקפת את החוויה הפנימית הזו ; אכן , במידת מה , ההלכה נובעת ממציאות המצב האנושי . באופן דומה מעמת הרב , במסה " אבלות ישנה ואבלות חדשה ", בין ה והדינאמיקה של הנורמות ההלכתיות , המווסתות את התנהגותו של המבנ אדם אשר איבד זה עתה את יקירו , לבין אלה הקובעות את התנהגותם של , לבין תשעה באב כלל ישראל בתקופת שלושת השבועות שבין י " ז בתמוז ן הבית . כשעסקינן באבלות כאשר הקהילה מבכה את האסון הקדום של חורב האישית , הולכות המגבלות ההלכתיות ונעשות בהדרגה קלות יותר . במקרה של אבלות קהילתית , האיסורים הולכים ומתעצמים ונעשים חמורים יותר הולך ומתקרב . כדי להבין את התנועה המנוגדת שלככל שתשעה באב ר הרב אל עולמו הפנימי של אבלות היחיד ושל אבלות הציבור חוד המתאבל . האדם הניצב אל נוכח מותו של אדם קרוב מגיב בהלם . אט אט הוא זונח את הטראומה מאחוריו , ואגב כך הולכים האיסורים ונסוגים כחבר בקהילה הוא רחוק בעוצמתם . אך האדם המתאבל על חורבן המקדש דם כזה זקוק לזמן כדי לקלוט את מאוד בזמן מן האירוע ההיסטורי עצמו . א האבל על מלוא האינטנסיביות שבו , ולכן נדרש תהליך הדרגתי ההולך ומחמיר , אשר מטרתו לתרגם את המודעות האינטלקטואלית למודעות רגשית . על כן הולכים האיסורים הכרוכים באבלות ומתגברים לקראת תשעה . באב
|
|