הקדמה

עמוד:8

י ו א ב ג ל ב ר 8 1 במסגרת הרשימות הערביות ורשימת הלוחמים היו כולן מפלגות חדשות לחלוטין . מצומצמת של מאמר מובן שלא היה אפשר אלא לשרטט קווים כלליים של התפתחות המפה הפוליטית . הוחלט אפוא להקדיש את הקובץ השלישי של פרויקט חקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות לתיאור ולניתוח התפתחויות פוליטיות אלה . פנינו אל חוקרים שכבר עסקו בעבר בהיבטים המשיקים לעניין הנדון והזמנו אותם לתרום מפרי עבודותיהם . כידוע התלכדה החברה היישובית, על כל מפלגותיה וארגוניה, לעמידה במאמץ המלחמה ובמאבק להקמת המדינה ולהגנתה מפני אויביה . עם זאת נחלקו הדעות בדבר ניהול המלחמה, בעיקר בנוגע למטרותיה ולגבולות הרצויים של המדינה בתום המלחמה . לדברי ויץ, הפולמוס העקרוני הזה השפיע על עיצוב המערכת הפוליטית . בה בעת הגורם המרכזי שפעל לשינוי המפה הפוליטית היה ייסוד המדינה והתארגנות המסגרות הדמוקרטיות בישראל הצעירה . הקמת ‘מועצת העם' ( שב – 14 במאי 1948 הייתה ל'מועצת המדינה הזמנית' ) ו'מנהלת העם' ( שהייתה ל'ממשלה הזמנית' ב – 12 באפריל 1948 ) , הבחירות ל'אספה המכוננת' ב – 25 בינואר 1949 והיווצרות המערכת הפרלמנטרית והממשלתית של המדינה במהלך הקרבות וביתר שאת בסיומם, אילצו את רוב המפלגות שפעלו במסגרות הישנות של ‘כנסת ישראל' והתנועה הציונית, להיערך מחדש ולהתאים את עצמן למערכת החדשה המתגבשת . הקובץ נפתח במבוא מתודולוגי מאת יואב גלבר, שסוקר את מצבו של שדה הכתיבה ההיסטורית בתחום חקר מלחמת העצמאות . בעקבותיו מוקדש השער הראשון של הקובץ לניתוח המסגרת החוקית והארגונית שהוקמה בהדרגה וקבעה את התנאים שבהם המפלגות השונות נאלצו לפעול . שער זה מפרט את המבנה החוקתי שעוצב, מתאר את מפקד האוכלוסין ששימש בסיס לפנקס הבוחרים, מנתח כמה היבטים במערכת הבחירות לאספה המכוננת ומציג את ראשית התגבשותה של המערכת הפרלמנטרית וסדריה הפורמליים והפרקטיים . השער המרכזי בקובץ מוקדש כמובן למפלגות השונות שפעלו בזירה הפוליטית בתש"ח - תש"ט . נכללים בו ניתוחים מפורטים של ההתפתחויות שחלו בעשר מפלגות שנבחרו לאספה המכוננת ושל הגורמים שהשפיעו על התארגנותן ועל מדיניותן . חרף המאמצים, לא עלה בידינו לכלול בקובץ מאמר על רשימת ‘הספרדים ובני עדות המזרח' בראשותו של בכור שטרית, שזכתה לארבעה מושבים בבחירות לאספה המכוננת, ואנו מצטערים על כך . השער השלישי מוקדש לכמה ארגונים לא מפלגתיים . ברשימות הערביות שנכללו בכנסת הראשונה ( חוץ ממק"י, שהייתה מפלגה יהודית – ערבית ) קשה היה לראות בימים ההם ‘מפלגות' במובן הרגיל של המונח ולכן מופיע כאן המאמר שעוסק ברשימות 1 י' ויץ, ‘ 1948 כנקודת מפנה במפה הפוליטית הישראלית', מרדכי בר – און ומאיר חזן ( עורכים ) , אזרחים במלחמה, ירושלים ,2010 עמ' 524 - 548 . ה ק ד מ ה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא