|
|
עמוד:8
8 הערכה אסטרטגית לישראל 2019 - 2020 האסטרטגיה הישראלית בזירה זו בשנים האחרונות זכתה לכותרת "המערכה שבין המלחמות" ( מב"מ ) . ניתוח נכון של המצב בזירות השונות הוביל את הדרג המדיני והדרג הצבאי הבכיר להערכה שניהול נכון של סיכוני ההסלמה יוכל לאפשר לישראל להפעיל את כוחה על מנת לצמצם איומים קיימים ומתהווים, בלי להביא לעימות רחב - היקף ובלתי רצוי . הערכה זו, שאכן התאמתה, הובילה מאז שנת 2013 לפעילות מבצעית מתמשכת, רבת תעוזה ודמיון, שכללה מאות תקיפות בשטח סוריה ובזירות נוספות . הפעילות כוונה בעיקר נגד העברה של אמצעי לחימה מתקדמים לחזבאללה, ובשנתיים האחרונות גם נגד המאמץ האיראני להתבסס צבאית בסוריה ולכונן "גשר יבשתי" מאיראן דרך עיראק לסוריה . במהלך 2019 התברר כי גם שטח עיראק מנוצל על ידי איראן להעברת אמצעי לחימה וכפלטפורמה אפשרית לתקיפת ישראל בטילים . התפתחות זאת הובילה להרחבת גבולות המב"מ גם לעיראק . בחינה רחבה של אסטרטגיה ישראלית זו מלמדת שהיו לה הישגים חשובים . היא אומנם לא הביאה להוצאת הכוחות האיראניים מסוריה ( וסביר להניח שלא כיוונה מלכתחילה ליעד שאפתני זה ) , אך קיימות עדויות לכך שקצב ההתבססות האיראנית הואט, ואפשר שגם מאפייני הפריסה של הכוחות הושפעו מפעולותיה של ישראל . המאמץ למנוע את העברות אמצעי הלחימה לידי חזבאללה לא הצליח לחלוטין, אך נראה שהאט את הקצב שלהן ומנע את ההצטיידות המסיבית בכמה מרכיבי איכות . עם זאת, בחלוף שבע שנים, נראה ששילוב של גורמים מוביל לכך שמתכונתה הנוכחית של הפעילות הישראלית נמצאת מעבר לנקודת השיא של ההצלחה, מתמודדת עם עומס של סיכונים ועלולה להוביל לעימות רחב היקף ואף למלחמה . באשר לחזבאללה, הוא עודנו מורתע ממלחמה עם ישראל ומרוסן, אך נחוש לשמר קווים אדומים מול ישראל ( מניעת תקיפות בשטח לבנון וכנראה גם הרוגים של הארגון בסוריה ) , ולממש את הפרויקט להסבת מספר רב של טילים ורקטות שברשותו למדויקים ( "פרויקט דיוק הטילים" ) . העברת מרכז הכובד של הפעילות סביב "פרויקט הדיוק" מסוריה ללבנון חידדה את האתגר שניצב לפתחה של ישראל . סיכוני ההסלמה הנובעים מכך הומחשו השנה באירועים בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר ,2019 שבהם נמנעה הסלמה רחבה שעלולה הייתה להתרחש אילו טילי הנ"ט ששיגרו פעילי חזבאללה הביאו להרג של ישראלים . הסלמה כזאת, אם תידרדר למלחמה כוללת, יכולה לבוא לידי ביטוי בשני מתארים עיקריים : "מלחמת לבנון השלישית" עם חזבאללה בלבנון שתהיה עצימה והרסנית בהרבה ממלחמת לבנון השנייה ; ו"מלחמת הצפון הראשונה" עם חזבאללה בלבנון, אך גם עם כוחות בסוריה ובעיראק ואולי גם באיראן ובמדינות נוספות ( הסלמה יכולה להתפתח גם בעקבות תגובה איראנית נגד מטרות ישראליות לאחר החיסול של סולימאני על - ידי האמריקאים ) . במתארים אלו צפויה ישראל להתמודד עם ירי מסיבי לעורף, שמקצתו טילים מדויקים, עם ניסיון להחדרת כוחות קרקעיים לשטחה ועם מתקפה תודעתית רחבה לערעור כושר העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית . סיכוני ההסלמה מחייבים את ישראל לקיים גם דיון עקרוני יותר על התועלת הכוללת ועל הסיכונים הכרוכים במאמץ למנוע מהלכי התעצמות קונוונציונלית של האויב ( בניגוד למאמצי התעצמות בתחום הגרעין, שלגביהם קיימת הסכמה רחבה כי נכון להפעיל את הכוח במטרה לסכלם, במסגרת "דוקטרינת בגין" ) . בהקשר ל"פרויקט הדיוק", הדיון צריך לעמת את הנזק האפשרי מהפעלת הנשק המדויק עם אפשרויות הפעולה ( ההגנתיות וההתקפיות ) נגדו . במסגרת זו יש לקיים גם דיון מעמיק על הרעיון של "מתקפת מנע" כלפי ארגון חזבאללה ועל העיתוי הנכון למתקפה כזאת, לנוכח התקדמות "פרויקט הדיוק" ומול חלופות אחרות . דרכי התמודדות אפשריות עם "פרויקט דיוק הטילים" המשך המב"מ - הגברת פעילויות החשיפה, הסיכול והתקיפה נגד "פרויקט הדיוק" במסגרת המב"מ ( במגוון זירות ) . יעילותה של אפשרות זו מוגבלת ועלולה להוביל להסלמה בלתי מתוכננת . הגנה - ביסוס המענה על יכולת ההגנה האקטיבית ( מערכות ההגנה האווירית ) והפסיבית . אפשרות זו, שעלותה גבוהה מאוד, אינה יכולה לספק מענה מושלם, בשל היקף ומגוון החימוש שבידי האויב . הרתעה - ביסוס המענה על יכולות ההרתעה של ישראל ועיגון שלהן באיום מפורש וברור על ההשלכות שיהיו להפעלת נשק מדויק . אפשרות זאת כרוכה באי - ודאות רבה, כמות הטילים המדויקים יכולה לנטרל את ההרתעה ויעילותה תלויה בהקשר העימות ובנסיבותיו . "מכה מקדימה" - ביסוס המענה על תקיפה נרחבת על מערך הנשק המדויק ותשתיות הייצור שלו בתחילתה של מלחמה, בטרם יופעל . אפשרות זו כרוכה באי - ודאות רבה, והיא תלויה במודיעין מדויק ובגורמים נוספים . "מתקפת מנע" - יציאה למתקפה יזומה ומפתיעה על חזבאללה בעיתוי מיטבי מבחינת ישראל . התוצאות של מתקפה כזאת, שתוביל למלחמה ( בסבירות גבוהה "מלחמת הצפון הראשונה" ) , עלולות להיות קשות מבחינתה של ישראל .
|
|