|
|
עמוד:7
7 תמצית ההערכה האסטרטגית השנה החולפת עמדה בסימן של נחישות ותעוזה איראנית גוברות, הן בתחום הגרעין והן בפעילותה האזורית, תוך כדי החרפה בעימות עם ארצות הברית . בשנה הראשונה מאז יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין ( במאי 2018 ) עוד עמדה איראן במחויבויות הנובעות מההסכם, אך בשנת 2019 השתנתה מדיניותה והיא החלה לכרסם ( בהדרגה ובזהירות ) במחויבויות אלו . במקביל ביצעה איראן מהלכים צבאיים מתריסים במזרח התיכון : נגד בעלות בריתה של ארצות הברית, ובראשם ההתקפה באמצעות נשק מדויק על מתקני הנפט בערב הסעודית ; אך גם נגד ארצות הברית עצמה, כאשר הפילה כלי טיס בלתי מאויש ( כטב"מ ) אמריקאי שטס מעל דרום איראן והכווינה את שלוחיה בעיראק לפגוע בבסיסים אמריקאים ולהסתער על השגרירות האמריקאית בבגדאד . מאז שנת 2018 מצויות גם איראן וישראל בעימות ישיר אך מתוחם, שכלל גם השנה נפגעים איראנים בסוריה . במקביל, נמשכה פעילות ההתבססות האיראנית בסוריה, בעיראק, בלבנון ובתימן - במטרה להעמיק את השפעתה, לצמצם את ההשפעה האמריקאית ולייצר בסיסי פעולה פוטנציאליים לפגיעה בישראל ובערב הסעודית . איראן נשענת לצורך פעילות זו על גורמים מקומיים המאפשרים לה חופש פעולה ( לא רק צבאי ) - בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון והמשטר הסורי, וכן המיליציות השיעיות הפרו - איראניות בסוריה ובעיראק והחות'ים בתימן . גם בזירה הפלסטינית נמשכת התמיכה האיראנית בג'האד האסלאמי ובחמאס, המתבטאת במימון ובהעברת ידע טכנולוגי לייצור רקטות, טילים ואמצעי לחימה נוספים . לאחר חיסול סולימאני איראן בחרה בתגובה מוגבלת יחסית, באופן שלא יוביל לעימות רחב היקף עם ארצות הברית, ונאלצה להתמודד עם משבר פנימי בעקבות הפלת המטוס האוקראיני . לפי שעה מוקדם עדיין להעריך מה תהיה ההשפעה של חיסול סולימאני, שהוביל את מערכת הקשרים של איראן עם שלוחיה באזור, על הנחישות והתעוזה האיראניות כפי שהשתקפו בחודשים האחרונים וכן על ביסוס יכולות הפעולה נגד ישראל ופרויקט דיוק הטילים של חזבאללה . בסוגיית הגרעין מצויים כל הצדדים המעורבים במבוי סתום : לארצות הברית אין אסטרטגיה ארוכת טווח מעבר להמשך הסנקציות הכלכליות וחתירה לעסקה שמאפייניה לא הוגדרו ; האירופים חוששים מהסלמה ומעדיפים להגדיר את צעדי ההתרסה של איראן כמינוריים ; ואילו האיראנים עצמם אינם מתכוונים לחזור למשא ומתן אם דרישותיהם בתחום הסנקציות לא ייענו, והם ממשיכים להתקדם בפרויקט הגרעין . המשמעות העיקרית מבחינת ישראל לשנת 2020 היא קיצור משך הזמן שיידרש לאיראן להגיע לנשק גרעיני, אם תחליט על כך . מצבו הפוליטי של טראמפ ומאפייני התנהלותו בשנת הבחירות מציבים לישראל סיכון נוסף הקשור באפשרות לפריצת דרך במשא ומתן על הסכם גרעין חדש שיוצג לכאורה כהסכם משופר, אך יותיר אינטרסים חיוניים של ישראל ללא מענה . עם זאת, סבירותה של התפתחות זאת פחתה כנראה לנוכח חיסול סולימאני . לצד המשך המצב הכלכלי הקשה, על פי מספר מדדים מסתמן תהליך של התייצבות והסתגלות של המשק האיראני למשטר הסנקציות . אולם נתונים מקרו - כלכליים אלה אין בהם כדי לשפר את חייהם של האזרחים שיצאו בנובמבר האחרון למחאה ציבורית רחבת - היקף ואלימה, שהתמקדה בסוגיה הכלכלית ובמיאוס מהמשטר . כבעבר, גם הפעם הצליח המשטר לדכא את המחאה תוך שימוש באמצעי דיכוי וגביית מחיר דמים כבד ( מאות הרוגים ) ומעצרים נרחבים . האתגר המרכזי לישראל מול איראן לשנה הקרובה הוא לגבש אסטרטגיית התמודדות שתאפשר להרחיקה מתכנית הגרעין ולהסיג את התבססותה הצבאית באמצעות הפעלת כוח בזירות שונות ובממדים שונים . זאת, מבלי להוביל לעימות רחב היקף עם איראן או למלחמה בלבנון, ובכל מקרה בתיאום עם ארצות הברית . בד בבד צריכה ישראל לבנות אופציה אמינה להפעלת כוח ישירה באיראן ולגבש הבנות עם ארצות הברית לגבי שלושה תרחישים בעייתיים : הראשון - פתיחת משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, שסיומו עלול להותיר את האחרונה עם יכולת העשרת אורניום ; השני - הסלמה צבאית בין ישראל לאיראן ; והשלישי - התקדמות בתוכנית הגרעין האיראנית, תוך המשך אגירת חומר ברמות העשרה גבוהות יותר, שיובילו לקיצור זמן הפריצה הפוטנציאלי לחומר בקיע ולנשק גרעיני . בשלוש סוגיות מרכזיות אלה עלול להיווצר פער בין האינטרסים של ישראל לבין אלו של ארצות הברית, ושל הנשיא טראמפ באופן אישי . הזירה הצפונית : לקראת עימות רחב - היקף הפרק הרביעי עוסק בזירה הצפונית, שממנה נשקף האיום הצבאי הקונוונציונלי המשמעותי ביותר לישראל, מצידם של איראן ושל הגורמים הנתונים לחסותה : בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון ; משטר אסד ומיליציות סמי - צבאיות הפועלות בסוריה ובעיראק בהכוונה איראנית ; וכוחות איראניים ( וגם של חזבאללה ) הפועלים במרחב הסורי . בסוריה פרוסות גם יכולות מבצעיות רוסיות מתקדמות, שעלולות - בהינתן החלטה רוסית - להגביל במידה ניכרת את חופש הפעולה המבצעי של ישראל בלבנון ובסוריה . האתגר המרכזי לישראל מול איראן לשנה הקרובה הוא לגבש אסטרטגיית התמודדות שתאפשר הפעלת כוח בזירות שונות ובממדים שונים, מבלי להוביל לעימות רחב - היקף עם איראן וחזבאללה
|
|